Quotation_auto zu Dewarim 18:15

ואמר כי יבא הלוי. להורות שאלו המתנות שוות בכל הכהנים בין יהיו בבית המקדש או לאו. ולא יאמרו הכהנים שבירושלם לנו ניתנה הארץ למורשה. אלא חלק כחלק יאכלו העומדים שם והבאים שם מארץ מרחק. ואולי סמך משפט הכהנים למשפטי המלוכה. להורות שהמלך במלכותו נולד ר"ש מהשם יתברך. וצריך להיות נשמע לעצת התורה והסנהדרין. הם שבט לוי מורי התורה כאומרו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. הם החכמים הנקראים סופרים. וכן סמך לכאן כי אתה בא אל הארץ וגו'. שדיבר בכאן שלא ישמע לקוסמים ולמכשפים. אלא לנביאים שיקים להם השם. להורות כי המלך צריך שיהיו לו נביאים וישמע אליהם לכל הדברים הצריכים במלכותו. ובפרט (לעיני) [לענין] המלחמות. ולפי שאולי המלך יטעה כשיצטרך לילך במלחמה לשאול למכשפים ולקוסמים אם ילך למלחמה או יחדל. לזה אמר כי אתה בא אל הארץ לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. שהולכים אחרי המעוננים והמכשפים. אלא תמים תהיה עם ה' אלהיך. ולא תלך אחרי ההבל. ואמר כי הגוים האלה. בנתינת טעם לומר כי הגוים האלה היה ראוי להם לילך אחרי הכשופים. לפי שאין להם מי שיגיד להם העתידות. אבל אתה שיש לך נביאים שלוחי השם. למה תלך אחרי ההבלים. וזהו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. אלא נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון. ולא למכשפים. ובמדרש אמרו נביא מקרבך מאחיך כמוני. שזה רמז על ירמיהו הנביא שהיה דומה למשה בזה. משה הוכיח לישראל באלה הדברים. וירמיהו הוכיח לישראל בדברי ירמיהו. משה התנבא לישראל ארבעים שנה. וירמיהו התנבא ארבעים שנה וזה שאמר כמוני. ואמר אליו תשמעון. לפי דרך זה לפי שישראל היו אומרים שבא ירמיהו ממשפחה בזויה. פנחס וירמיהו ויחזקאל ואוריה. ולכן בא הכתוב ליחסם לשבח. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. וכן ירמיהו ויחזקאל ואוריה שהיו כהנים. דכתיב בירמיהו מן הכהנים וביחזקאל בן בוזי הכהן. וכן אמר את אוריה הכהן. ולכן אמר בכאן נביא מקרבך מאחיך כמוני. כלומר יש לך לחלוק לו כבוד גדול לפי שהוא מקרבך מאחיך כמוני ממש. ולא כמי שבא ממשפחה בזויה. ולכן אליו תשמעון. אחר שאתה שאלת בפיך נביאים. וזהו ככל אשר סביבותי. ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך. זה ירמיהו כמו שאמרנו. וזהו ונתתי דברי בפיו שהתחיל דברי ירמיהו. והיה האיש אשר לא ישמע את דברי אשר ידבר בשמי. כאומרו שהוא ממשפחה בזויה. אנכי אדרוש מעמו. אחר שהוא נביא אמת. אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי. כגון חנניה בן עזור שהיה מתושבי ישראל והיה נביא שקר. ומת הנביא ההוא:

ובמדרש הגלוי אמרו. שאמר פנחס בן אלעזר. לפי שהיו השבטים מבזין אותו כמוזכר ברש"י ז"ל. עד שאמרו ארבעה באו ממשפחה בזויה. פנחס וירמיהו ויחזקאל ואוריה. פנחס מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. ירמיהו ויחזקאל ואוריה באו מבני בניה של רחב הזונה. ולכן יחסם הכתוב לשבח דכתיב דברי ירמיהו וגו'. יחזקאל דכתיב אל יחזקאל בן בוזי הכהן. אוריה דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן. וכן בכאן אמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ובכאן יכולים לדבר בענין שבת דברי. ובחורבן הבית ותוכחות ירמיהו ובמעלתו. ולכן התחיל נבואתו דברי ירמיהו שהם דברים קשים. לפי שהיה יודע שבימיו יחרב הבית ולכן לא היה רוצה לצאת מירושלים. לפי שכל זמן שהוא בתוכה לא יבא פורענות על העיר. ולכן אמר פיתיתני ה' ואפת ותרגם יונתן הוצאתני מתוכה ונחרבה. והוא היה מזהירם ואומר תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף. ולכן כשגלו היה מוצא בהרים רגלים ואצבעות חתוכים מבחורי ישראל. היה מחבקן ומנשקן וקושרן בטליתו ומקונן עליהם וכו'. לפי שהוא התרה בהם בכל אלו הדברים ועומד כנגדם. כאומרם ז"ל צהלי קולך בת גלים בת גולים בתו של אברהם דכתיב ביה לך לך וגו'. וכן שהיו מצויינים כגלים. הקשיבי לישראל הקשיבי לתורה הקשיבי למצוה. ואם לאו ליישא נבוכדנצר עומד לנגדך דכתיב ביה עלה אריה מסבכו. עניה ענתות עניה מן התורה עניה מן המצות. ואם לאו הא ענתות קאים לקבלך. דכתיב דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות. ולפי שירמיהו היה גדול ומוכיח לישראל כמשה ע"ה שאמר אלה הדברים. אמרו שעליו רמז הכתוב מקרב אחיהם כמוך. וכן אמר נביא מקרבך מאחיך כמוני. ולכן אמר בטרם אצרך בבטן. ואמר ויגע על פי ויאמר הנה נתתי דברי בפיך. ז"ש נביא אקים להם ונתתי דברי בפיו וזהו כמוך. וא"ת והא כתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. אלא מה משה אמר אלה הדברים כך אמר ירמיהו דברי ירמיהו. ומה משה התנבא בישראל ארבעים שנה כך ירמיהו הוכיח לישראל ארבעים שנה. עד שהיו דבריו לישראל כקוצים. ועליו אמר ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם. זה ירמיהו הנביא שבא מבני בניה של רחב שהשאיר אותה יהושע. והוכיח לישראל בספרו וחיבר ספר קינות בד' ספרים שהם ד' אלפי ביתות. וספר קטן שהוא זכור ה'. כנגד ספר אלה הדברים. והוא ספור דברי המגלה. כמו אלה הדברים שהוא ספור הספרים הראשונים. והתחיל איכה ישבה בדד וכבר הארכתי בפירושה. אבל באלפא ביתא של אני הגבר רצה לומר שאע"פ שהיה דומה למשה לא השיג אליו אלא ברעות. וזהו אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. ולא במטה האלהים. אותי נהג ויולך כו'. ובמשה כתיב וה' הולך לפניהם יומם. וכן בכל האלפא ביתא הזאת רומזת על צרות ירמיהו. ועל הבזיון שביזוהו ישראל על שהיה מוכיח להם. וכן על שהיה ממשפחה בזויה כמו שהיו אומרים על פנחס. ולכן יחסו הכתוב פנחס בן אלעזר וכו':

נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו'. מקרבך ולא מחוצה לארץ. מאחיך ולא מאחרים. כמוני יקים לך ה' ולא לעו"א, ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בנוהגין מנהג גוים. רבי יהודה ברבי סימן פתח נביא אקים להם מקרב אחיך כמוך וכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואת אמרת כמוך אלא כמוך בתוכחות. אתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה, זה נתנבא ארבעים שנה וזה נתנבא ארבעים שנה, זה נתנבא על יהודה וישראל וזה נתנבא על יהודה וישראל. זה עמדו בני שבטו כגנדו וזה עמו בני שבטו כנגדו, זהו הושלך ליאור וזה הושלך לבור, זה הוצל על ידי אמה וזה הוצל ע"י עבד, זה בא בדברי תוכחות וזה בא בדברי תוכחות, כל מקום שנאמר דבר דברי דברים אלות ותוכחות הן כתיב ואלה הדברים אשר דבר משה וכתיב תמן מזי רעב ולחומי רשף, כתיב דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי מה כתיב תמן כי אתם לא עמי. כתיב דברי ירמיהו מה כתיב תמן אשר למות למות וגו':