Kommentar zu Dewarim 2:26

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר. והנה יש לדקדק האיך שלח לסיחון דברי שלום ה' הש"ית אמר לו החל רש והתגר בו מלחמה. ראה נתתי בידך את סיחון (ועיין בטו"ר וברמב"ן והאלשיך ז"ל שהקשו ג"כ קושי' זו ע"ש) והנראה לתרץ כי רש"י ז"ל הביא בפרשת בראשית אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שאם יאמרו האומות ליסטים אתם שכבשתם כו' ואמרו להם כל הארץ של הקב"ה הוא בראם ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לאשר ישר בעיניו ע"כ נמצא שע"י התורה שכח מעשיו הגיד לעמו שברא את כל העולם כולו ע"י נטלו ישראל בהתר את ארצות הגוים וידוע לכל שהתורה נקראת שלום כדכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. עפי"ז יפרש הפסוק כפשוטו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות כפירש"י ז"ל היא התורה שקדמה לעולם אל סיחון כו' דברי שלום ר"ל לא שפתח אליו לשלום כלל וכלל רק לאמר פי' דברי שלום היא התורה שהיא נקראת דברי שלום לאמר שע"י התורה לא יוכל סיחון לאמר שהם ליסטים כי הארץ שלו היא וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"כ הארץ שלנו היא ובדין אנו נוטלין ממך ארצך שהש"ית נתנה לנו וק"ל (ודעת לנבון נקל לפרש הפסוק אעברה בארצך כו' עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ פי' שיקחו להם ארצו לחלוטין אח"כ וזהו אעברה בארצך שבאמת עברו דרך סיחון ועוג אל הירדן לארץ ולא בקשו ממנו לשלום כלום ודו"ק).

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות פי' ממקום שמקודם הי' מדבר ועתה הי' למוצא מים, כשהוציא הקב"ה מים מן הסלע:

ממדבר קדמות. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא צִוַּנִי הַמָּקוֹם לִקְרֹא לְסִיחוֹן לְשָׁלוֹם, לָמַדְתִּי מִמִּדְבַּר סִינַי – מִן הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם – כְּשֶׁבָּא הַקָּבָּ"ה לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל חָזַר אוֹתָהּ עַל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְגָלוּי לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּהָ וְאַעַ"פִּ כֵן פָּתַח לָהֶם בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי קִדַּמְתִּי אֶת סִיחוֹן בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם; דָּ"אַ, ממדבר קדמות – מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁקָּדַמְתָּ לָעוֹלָם, יָכוֹל הָיִיתָ לִשְׁלֹחַ בָּרָק אֶחָד וְלִשְֹרֹף אֶת הַמִּצְרִים, אֶלָּא שְׁלַחְתַּנִי מִן הַמִּדְבָּר אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר (שמות ה') "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", בְּמִתּוּן (תנחומא):