Midrasch zu Dewarim 2:26

וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז). כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לָשׂוּם שָׁלוֹם הוּא נִכְתַּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה מִלְחָמוֹת, אַף הַמִּלְחָמוֹת לָשׂוּם שָׁלוֹם נִכְתְּבוּ. אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתוֹ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כִּי תָּצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים (דברים כ, יט) וְכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּחֲרִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם (דברים כ, יז). וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא אָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמַכֶּה מִי חָטָא וּמִי שֶׁלֹּא חָטָא. אֶלָּא בְּשָׁלוֹם אֲנִי בָּא עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, אֶעְבְּרָה בְּאַרְצְךָ (שם ב, כו-כז). כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא בָּא לְשָׁלוֹם, הִכָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ (במדבר כא, לה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי, כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כֵן. חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִּקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם (דברים כ, י). לְכָךְ נֶאֱמַר: דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז).

וזאת תורת זבח השלמים (ויקרא ז יא). זש"ה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותי שלום (משלי ג יז), כל מה שכתוב בתורה, (לשון) [לשום] שלום הוא נכתב, אעפ"י שכתוב בתורה מלחמות, לשם שלום נכתבו, את מוצא שביטל הקב"ה את הגזירה מפני השלום, אימתי כשאמר הקב"ה למשה כי תצור (על) [אל] עיר ימים רבים וגו' (דברים כ יט), וכל אותו הענין, א"ל הקב"ה שיהא מחרים אותם, שנאמר כי החרם תחרימם (שם שם יז), ומשה לא עשה כן, אלא אמר עכשיו אני הולך ומכה, איני יודע מי חטא ומי לא חטא, אלא בשלום אבא עליהם, שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו' [דברי שלום לאמר] (שם ב כו), כיון שראה שלא בא בשלום הכה אותו, שנאמר ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו (במדבר כא לה), אמר לו הקב"ה אני אמרתי כי החרם תחרימם וגו', ואת באתה עליהם בשלום, חייך כשם שאמרת כך אני אעשה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אלה לשלום (דברים כ י), לכך נאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי יג יז).

פס'. על דבר אשר לא קדמו אתכם. מי דרכן להקדים האנשים ולא הנשים. וכן אתה מוצא ביתרו (שמות ב׳:כ׳) ויאמר אל בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם. לפיכך זכה להקרב בישראל. מיכן אמרו גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים ומרחקת את הקרובים. יתרו היה רחוק ונתקרב ועמון ומואב היו קרובים ונתרחקו וכו', בפרק כל ישראל יש להם חלק. גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם בגזירה שוה, מה כאן עד עולם אף ממזר עד עולם. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. מיכן אמרו אפילו המלך באכסניותו צריך עזרה שהרי ישראל היו אוכלין את המן ושותים מי הבאר ואעפ״כ כתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. בוא וראה כמה בין בני עשו לבני לוט כתוב בפרשת אלה הדברים (דברים ב׳:כ״ו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון. אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי וכתיב (שם) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר. ולא אבה סיחון וגו'. מלמד שבני עשו עשו להם שווקים ומכרו להם. אבל בני לוט לא די להם שלא נתנו להם בחנם וגם לא הקדימו להם בכסף כמו שעשו בני עשו אלא ששכר עליהם את בלעם בן בעור דכתיב על דבר. זו עצת בלעם. וכן הוא אומר (במדבר ל״א:ט״ז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם. אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. בדבר קל. בדרך. בשעת צרתכם. בצאתכם ממצרים. בשעת גאולתכם ועיניכם לעליונה. ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור. גנאי לו לבלעם: