Kommentar zu Dewarim 20:19
כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃
Wenn du eine Stadt lange belagern sollst, indem du gegen sie Krieg führst, um sie einzunehmen, sollst du ihre Bäume nicht zerstören, indem du eine Axt gegen sie schwingst; denn du darfst von ihnen essen, aber du sollst sie nicht niederschlagen; denn ist der Baum des Feldmannes, dass er von dir belagert wird?
פני דוד
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה. על זה נאמר (תהלים כ"ז,ד') שבתי בבית ה' כל ימי חיי. בית הוא נייחא, אבל דרך הוא טרדה, לכן התפלל דוד המלך ע"ה שיהיה תמיד בנייחא בלי שום טרדה, וזה שהזהיר כאן שאפילו בשעת טרדה וכעס ימצא בהאדם ישוב הדעת שלא יקלקל דבר שיוכל להנות ממנה אפילו הנאה קטנה, לכן כתיב כי תצור וגו' להלחם עליה מכל מקום לא תשחית את עצה, ובזה יש מעלה לישראל שאפילו בעת כעסם נמצא בהם ישוב הדעת וכמו שנאמר (שמות ח',י"ח) והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב, שהשי"ת יברר שישראל אינם רוצים רק הנקודה הטובה הנמצא בכל דבר (וכמו שנתבאר על פסוק זה בחלק זה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ימים. שְׁנַיִם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy