Kommentar zu Dewarim 21:14
וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ (ס)
Und es wird sein, wenn du keine Freude an ihr hast, dann sollst du sie gehen lassen, wohin sie will; aber du sollst sie überhaupt nicht für Geld verkaufen, du sollst sie nicht als Sklavin behandeln, weil du sie gedemütigt hast.
פענח רזא
ושלחתה לנפשה פי' ואם חלתה ממתין לה עד שתבריא ותחזור נפשיה, ושלחת"ה אותיות ושחלת"ה פי' רי"ח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך. אמר אסור להשתעבד בה. דכתיב לא תתעמר בה תחת אשר עניתה (דברים כא יד). וכתיב לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה (שמות כא ח). וזה מאחר שעשינו אותה גבירה. אנו עושין אותה שפחה. לא איכפת לי. לא בטובתה ולא ברעתה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
והיה אם לא חפצת בה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (שם):
Ask RabbiBookmarkShareCopy