Kommentar zu Dewarim 24:16
לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥יש בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ׃ (ס)
Die Väter sollen nicht für die Kinder getötet werden, und die Kinder sollen nicht für die Väter getötet werden. Jeder Mensch soll für seine eigene Sünde getötet werden.
חנוכת התורה
פרשת לך
איתא במדרש. אברהם היה נתיירא מן היסורים אמר לו הקב"ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם עוץ זה איוב שנאמר איש היה בארץ עוץ וגו' עד כאן. והוא תמוה. ויש לבאר על פי מה דאיתא בפרק קמא דברכות דמשה רבינו עליו השלום שאל מהקב"ה מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' אמר לו צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע וכו' ופריך הגמרא והא כתיב ובנים לא יומתו על אבות וכו' ומשני הכי קאמר ליה צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וכו'. והנה באמת כל המפורשים דקדקו בדברי הגמרא דעל כרחך לא הדר מתירוץ קמא דקושית המקשן אינו קושיא דיכולין לתרץ על פי מה דאיתא במסכת סנהדרין לא יומתו בנים בעדות אבות עיין שם. או יש לומר לא יומתו בעונש בעולם הבא. לכן איתא במפורשים שחכמי האמת העלו שהוא תירוץ אחד ומה שאמר צדיק גמור היינו שנשמתו היא של צדיק והוא נקרא צדיק בן צדיק. וצדיק שאינו גמור היינו שנשמתו היא משל רשע והוצרך לתקן החטאים על ידי יסורים בעולם הזה ונקרא צדיק בן רשע. ולכן סבל איוב יסורים קשים לפי שנשמתו היתה נשמת תרח. עיין בכלי חמדה פרשת תצא שהאריך בכל זה. לפי זה יובן היטב דברי המדרש הנזכר לעיל. דהא לפי הנזכר לעיל דאיוב היה גלגול תרח כמאמר הכתוב תם אני לא אדע וגו' וכמבואר בכלי חמדה. לזה אמר מתחילה נתיירא אברהם דהא היה צדיק בן רשע אם כן יהיה רע לו ביסורים חס ושלום כמו דאיתא בגמרא הנזכר לעיל בתירוץ קמא אף שהיה קשה קושית הגמרא הא כתיב ובנים לא יומתו מכל מקום הא עד עתה לא היה עדיין שום גלגול לתרח אביו. משום הכי אמר לו הקב"ה שנולד גלגולו באיוב דעוץ זה איוב וכבר נולד מי שיקבלם והוא נקרא צדיק בן רשע אבל לא אתה ונתקררה דעתו:
איתא במדרש. אברהם היה נתיירא מן היסורים אמר לו הקב"ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם עוץ זה איוב שנאמר איש היה בארץ עוץ וגו' עד כאן. והוא תמוה. ויש לבאר על פי מה דאיתא בפרק קמא דברכות דמשה רבינו עליו השלום שאל מהקב"ה מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' אמר לו צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע וכו' ופריך הגמרא והא כתיב ובנים לא יומתו על אבות וכו' ומשני הכי קאמר ליה צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וכו'. והנה באמת כל המפורשים דקדקו בדברי הגמרא דעל כרחך לא הדר מתירוץ קמא דקושית המקשן אינו קושיא דיכולין לתרץ על פי מה דאיתא במסכת סנהדרין לא יומתו בנים בעדות אבות עיין שם. או יש לומר לא יומתו בעונש בעולם הבא. לכן איתא במפורשים שחכמי האמת העלו שהוא תירוץ אחד ומה שאמר צדיק גמור היינו שנשמתו היא של צדיק והוא נקרא צדיק בן צדיק. וצדיק שאינו גמור היינו שנשמתו היא משל רשע והוצרך לתקן החטאים על ידי יסורים בעולם הזה ונקרא צדיק בן רשע. ולכן סבל איוב יסורים קשים לפי שנשמתו היתה נשמת תרח. עיין בכלי חמדה פרשת תצא שהאריך בכל זה. לפי זה יובן היטב דברי המדרש הנזכר לעיל. דהא לפי הנזכר לעיל דאיוב היה גלגול תרח כמאמר הכתוב תם אני לא אדע וגו' וכמבואר בכלי חמדה. לזה אמר מתחילה נתיירא אברהם דהא היה צדיק בן רשע אם כן יהיה רע לו ביסורים חס ושלום כמו דאיתא בגמרא הנזכר לעיל בתירוץ קמא אף שהיה קשה קושית הגמרא הא כתיב ובנים לא יומתו מכל מקום הא עד עתה לא היה עדיין שום גלגול לתרח אביו. משום הכי אמר לו הקב"ה שנולד גלגולו באיוב דעוץ זה איוב וכבר נולד מי שיקבלם והוא נקרא צדיק בן רשע אבל לא אתה ונתקררה דעתו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
לא יומתו אבות על בנים. בְּעֵדוּת בָּנִים, וְאִם תֹּאמַר בַּעֲוֹן בָּנִים, כְּבָר נֶאֱמַר איש בחטאו יומתו (ספרי; סנהדרין כ"ז):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ותועי רוח שאלו איך אמר הכתוב לא יומתו אבות ובמקום אחר אומר פוקד עון אבות ושאלתם תהו כי לא יומתו אבות על בנים מצוה על ישראל ופוקד עון אבות על בנים הוא הפוקד וכבר פירשתיו במקומו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy