Kommentar zu Dewarim 24:15
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ (ס)
Am selben Tag sollst du ihm seine Miete geben, und die Sonne wird nicht darauf untergehen. denn er ist arm und setzt sein Herz darauf; damit er nicht gegen dich zum HERRN schreie und es Sünde in dir sei.
מי השלוח
לא תעשק שכיר וגו' ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש. מהמצוה ביומו תתן שכרו נתראה רצון השי"ת שרוצה להטעימנו מפרי מעשינו בעולם הזה כדי שלא יאכל האדם נהמא דכסיפין, ומכל מקום לא יבוא האדם בחוצפה לקבל מצד חיוב, רק כאדם המקבל עם אהבת הנותן ומכיר טובה לבעליו ואף שאיתא בגמ' (ברכות י"ז:) על הצדיקים שנזונין בזרוע כמו שכתיב (ישעיה מ"ו,י"ב) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, כל העולם כלו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע, מחמת זכותם, מכל מקום המה מכירים טובה ומקבלים את הטובה באהבת הנותן, וזה שנאמר ולא תבוא עליו השמש, היינו שיאיר לנו השי"ת בכל פרט טובה ויכיר האדם מאיזה פרט מצוה בא לו זו הטובה, ועל ידי זה נקרא אצלו יגיע כפו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בית אהרן
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ואליו הוא נשא את נפשו. אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בְאִילָן (ספרי; ב"מ קי"ב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy