Kommentar zu Dewarim 28:51
וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃
Und er wird die Früchte deines Viehs und die Früchte deines Bodens essen, bis du vernichtet wirst; das soll dir auch nicht Mais, Wein oder Öl, die Zunahme deiner Kühe oder die Jungen deiner Herde hinterlassen, bis er dich umkommen lässt.
צרור המור
ואמר ואכל פרי בהמתך ואכלת בשר בניך ובנותיך וכו'. כל אלו הקללות הם של רעב וצמא. כנגד יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו. באופן שמצד הרעב האיש הרך בך וכן הרכה בך והענוגה תרע עינה באיש חיקה. אע"פ שהיא יותר רחמנית מהאיש כאומרו ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן. וכמו שספר בספר יוסף בן גוריון כי בזמן בית שני כשהיו הפריצים בירושלם שלא רצו להנתן ביד טיטוס. עד שאשה אחת שחטה בנה כמו שמפורש בפרשת אם בחוקותי. ולפי שראה השם שבכל אלו המכות המופלאות לא שבו עד ה'. אע"פ שהיו גולים. אמר אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת ליראה את ה'. בלי שום סבה אחרת. והפלא ה' את מכותך. וכל זה בכלל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. כי אפילו האויבים הכירו זה. כאומרו בפרשת האזינו לו חכמו ישכילו זאת. וישראל לא רצו להכיר את שם הנכבד והנורא. עד שבזה יביא עליהם מכות גדולות שיאריכו זמן הרבה באותם מכות וחלאים. עד הזמן שקצב השם שיעמדו. וזהו ונאמנים בשליחותם. וכמו שכתבתי בפרשת בשלח והשיב בך את כל מדוי מצרים ואע"פ שמדוי מצרים היו באים פתע פתאום. וכן ג"כ פתאום יסורו מהם. כאן לא יהיה כן אלא ודבקו בך. ולפי שהחלאים הנהוגים. או שאדם מכיר בהם או שעברו עליו. לא יפחד אדם כל כך מהם. לז"א אני אביא עליך חלאים חדשים גם ישנים שתפחד מהם. וזהו גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב יעלם ה' עליך. בענין שבזה ונשארתם מתי מספר. כלומר מעטים וחלשים כמו מתים. ולזה אמר מתי מספר. ולא אמר אנשי מספר. אלא חלושים מצד החלאים והמכות. וזה כנגד מה שאמר בברכות ונתנך ה' לראש ולא לזנב שתרגום לתקיף ולא לחלש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy