Kommentar zu Dewarim 29:19
לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
Der Herr wird nicht bereit sein, ihm zu vergeben, aber dann wird der Zorn des Herrn und seine Eifersucht gegen diesen Mann entfacht, und der ganze Fluch, der in diesem Buch geschrieben steht, wird auf ihm liegen, und der Herr wird seinen Namen auslöschen unter dem Himmel;
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו וכו'. יובן בס"ד כי ידוע שבזמן שעשו ישראל העגל טען מרע"ה לפני הקב"ה לי צוית ולא להם כדי להצילם לפי שעה מן המקטרג וכמ"ש המפרשים ז"ל ע"פ ועתה הניחה לי וכו' כידוע וא"כ השתא יש לך אדם בשמעו את דברי האלה הזאת אין לו פחד כי יאמר גם כי יעבור ויחטא לא יבא עליו שום קללה והוא מכח טענת לי צוית וכו' וז"ש והיה בשמעו והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי דייקא ר"ל שלום יהיה מכח טענת לי צוית וכאשר ניצולו ישראל בעגל מכח טענה זו ולכן עתה כי בשרירות לבי אלך מחמת טענה זו הנה לאיש בזה לא יאבה ה' סלוח לו שלא תועיל כנגדו טענת לי צוית:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
יעשן אף ה'. עַל יְדֵי כַעַס הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף, וְכֵן (שמואל ב כ״ב:ט׳) "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ כְּפִי דֶרֶךְ הָאָרֶץ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא אלת היחיד איש או אשה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy