Kommentar zu Dewarim 32:24
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃
Die Verschwendung von Hunger und das Verschlingen des feurigen Blitzes und die bittere Zerstörung; Und die Zähne der Tiere werde ich auf sie senden, mit dem Gift, Dinge des Staubes zu kriechen.
פענח רזא
מזי רעב שרופי רעב כמו למזא לאתונא וגו' שהוא ניחר ונקמט מפני זלעפות רעב (ואני כבר זה ימים כבירים פירשתי כן, וכמו מבכות את התמוז, אבל לא מטעמי רק מכח שמצד הרעב לא יוכל החום הטבעי שבאצטומכא לכלות חציו ולפעול כחו בבישול המאכל כמנהגו הוא גובר לקדוח ולשרוף בחום רב באדם, והעד, עורנו כתנור נכמרו וגו' שהעור מתאדם מרוב החום היתר, ותמהתי הרבה על רבינו הגדול רש"י ז"ל שבעצמו וכבודו פי' בפסוק זלעפות רעב לשון שריפה ודלא כדעת אונקלוס שם שפי' בו מפח כפנא למה א"כ לא פי' הוא גם כאן הכי ומפרש מזי לשון שערות ואונקלוס צריכינן למימר שהוציא שם גם עורנו כתנור נכמרו מלשון שריפה, דאם יפרשנו כן למה א"כ הוציא זלעפות לפי' אחר):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
מזי רעב. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "נְפִיחֵי כָפָן", וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו, וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי שְׂעִירֵי רָעָב — אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
מזי רעב. כמו שרופי רעב מגזרת למזא לאתונא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy