Kommentar zu Dewarim 32:46

ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים כו' כי לא דבר ריק הוא מכם. יבואר עפ"י מ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מ"ש במדרש בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדה"ד ולבסוף שיתף מדה"ר למדה"ד. ידוע כי קודם בריאת העולם הי' אור א"ם ב"ה ממלא כל חלל העולמות לית אתר פנוי מיני'. אך כאשר עלה ברצונו הפשוט לברא את העולם צמצם כביכול את אורו והניח מקום חלל לבריאת העולמות להיות בבחי' גבול . וז"ש שתפו מדה"ר למדה"ד כי הצמצום הוא בחי' מדה"ד. אך במדה"ד ג"כ לא הי'העולם להתקיים עד שגם מדה"ר מופיע אורו ושפע לכל העולמות. וז"ש ג"כ ובטובו מחדש בכל יום כו' כי גם אצל כל אדם הוא כן בכל עת אשר לבבו פונה ח"ו מעבודת הבורא ב"ה ומתלמוד תורה הוא בבחי' הצמצום ומביא ח"ו למדה"ד. וז"ש כי לא דבר אם אינו מדבר בד"ת ופונה ח"ו מעבודת הבורא. הוא כביכול ריק מכם. כי כל התורה הוא מכם ששים ריבוא אותיות בתורה כנגד ששים רבוא נשמות מישראל. ומחמת ביטולו מהתורה מתרוקן האות שלו מהתורה והוא ריק. וזהו בחי' הצמצום הוא מדה"ד אך גם מדה"ר משותף למדה"ד. כי כאשר האדם מצדיק את מעשיו וחוזר לעבודתו ית"ש אזי מעורר מדה"ר להיות קיום העולם כי האדם הוא עולם קטן לכן מחדש בכל יום מעשה בראשית. כדכתיב רם על כל גוים ה'. פי' מאומ"ה הוא רם מהם. אבל אצל בנ"י כתיב ושכנתי בתוכם. שקדושתו הוא כביכול בתוכם. וז"ש בבריאת העולם והארץ היתה תהו ובוהו וחשך כו' מחמת צמצום האור א"ם ב"ה כביכול. ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. שהתורה נקראת אור וממילא כשאדם עוסק בתורה ממשיך האור א"ס לכל העולמות. וזהו בחי' מדה"ר. וז"ש המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ובטובו מחדש כו' זהו התורה. כשאדם מתעורר להגות בתורה הוא מחדש בטובו לעורר מדה"ר לקיום העולם. וזה הרמז בפ' זו שימו לבבכם כו' כי לא דבר ריק הוא מכם. כאשר לא תדברו בד"ת אזי כביכול הוא ריק מכם. ר"ל מסלק רצונו הפשוט מדה"ר ומתעורר ח"ו מדה"ד. לכן תשימו לבבכם להגות בתורת ה' יומם ולילה. אכי"ר:

ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אני מעיד בכם נ"ל בס"ד דידוע שישראל נקראו אדם ואין עכו"ם נקראים אדם והנה נקודות של אדם הם שני קמ"ץ וכל קמ"ץ מספרו י"ו וב"פ י"ו הוא ל"ב רמז שצריך האדם להיותו לבו עמו תמיד בעבודת ה' ולא יהיה חסר לב ולכן בא מספר לב קשור ודבוק בשם אדם שניתן לישראל דוקא אך בא לחצאין שהם ב' קמץ לרמוז שצריך שיהיה לאדם לב נשבר תמיד וכמ"ש לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה לכן בא מספר של לב באדם נשבר לחצאין שהוא ב"פ ו"י אחד תחת האלף ואחד תחת הדל"ת רמז שצריך לקרא וי על זמן הראשון שיש לו בעולם הזה שהוא זמן הבחרות שנקראים ימי עליה דודאי לא היה נקי בהם וצריך לקרא וי על זמן הד' שרואה אחרי צאתו מעוה"ז שבו ג' זמנים והוא זמן שעתיד לתת בו דין וחשבון לנפש וגופו שוכב במקום עפר בקבר ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב במשלי ט"ז לב אדם יחשב דרכו וה' יכין צעדו דהיינו לב הנרמז בשם אדם יורה שצריך שיחשב דרכו שעבר ולהבא זמן ראשון וזמן האחרון ואם יעשה כן אז ה' יכין צעדו שיעזרהו לעבודתו ובזה פרשתי בס"ד ג"כ רמז הכתוב שם בסי' כ"ז כמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם ר"ל ניתן מספר לב בשם אדם כדי שיביט בזה וילמוד מוסר לעצמו ע"פ האמור:

שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום הארכתי בדרוש מוסר ואמרתי עיקר דברי מרע"ה עתה הי' אשר אנכי מעיד היום שהי' יום שבת שישמעו בשבת דברי מוסר מרבם ע"ד דאחכז"ל ויקהל משה להקהיל קהלות ברבים ואמרתי משחכז"ל פ"ג חלאי' תלוי' במרה וכולם פת שחרית וקיתון של מים מבטלן כי י"ב שעות ביום בז' ימי שבוע הם פ"ד שעות הולך אדם שובב ע"כ מחויב להבדיל קודש שעה א' ביום שבת קודש לשמוע דברי מוסר ואותה שעה תהי' רפואה לפ"ג שעות ופת שחרי' היינו אותם אנשי' שבבחרותם למדו עכ"פ ועכשיו צריכי' קיתון של מים היינו דברי מוסר אגדה הנמשל למים: