Kommentar zu Dewarim 33:17

בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה: י"ל בזה בדרך רמז ע"ד חכמת אדם תאיר פניו היינו אדם שהוא דבוק לחכמה שהוא תורה כאמור הכל בחכמה עשית בזה מושך ע"ע הארה וכבוד והדר תעטרהו והוא שמרמז הפסוק בכור היינו ראשית שהוא חכמה: שורו היינו הסתכלות ומחמת שהסתכלות שלו היא בחכמה ותורה הדר לו מזה נמשך לו הוד והדר כנ"ל חכמת אדם תאיר פניו: וקרני ראם קרניו היינו קרני הודו היא מן ראם לשון ראיה מן ראותו והסתכלותו בתורה הקדושה זוכה לקרני הוד: בהם עמים ינגח יחדיו היינו גם תועלת זאת נוסף לו בלימודו והסתכלותו בתורה שנעשה לו בחי' קרניים וגבורה להתגבר על הקליפות לנגחם ולבטלם: והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה בזה רימזה לנו תורה הקדושה רמז גדול על דרך ששמעתי על הגמרא אוקירו לנשייכו כדי שתתעתרו היינו רמז כשאדם נופל לפעמים ממדריגתו ונופל לבחי' שכחה בהשם יתבר' אל יאמר שח"ו אלקים עזבו רק זהו גודל חסדו יתבר' כדי שיבוא למדריגה יותר גדולה וזהו אוקירו לנשייכו לשון נשיה ושכחה אפילו כשאתם במדריגות הקטנות והשכחה אוקירו המדריגה זו כי הוא כדי שתתעתרו היינו להביאכם למדריגה יותר גדולה משהיה מקרדם ע"כ: וזה יש לפרש שמרמז כאן הפסוק כי מנשה היינו בחינת שכחה כמ"ש נשני אלקים ואפרים הוא לשון פרה ורבה שהוא מדריגה גדולה והיינו כי שני בחי' אלו שווים הם ועכ"ז והם רבבות אפרים היינו בחינת אפרים הם גם כן בחי' מנשה שהוא לבוא להתכלית אל בחינת אפרים שהוא מדריגה גדולה כנ"ל והבן:

רבנן דרשו על שם ישראל. שור. בכור שורו (דברים לג יז). חמור. חמור גרם (בראשית מט יד). צאן. צאן מרעיתי (יחזקאל לד לא). עבד ושפחה. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה וגו' (תהלים קכג ב).

בכור שורו הדר לו נ"ל בס"ד אור הדעת נקרא בכור שנוטל פי שנים ששם יורדים החמשה חסדים וחמשה גבורות דהדעת הוא בקו האמצעי בין חכמה ובינה ונוטל החסדים מחכמה והגבורות מן הבינה וידוע דיוסף הוא היסוד ואע"פ שהיסוד הוא סוף הששה קצוות שהם חג"ת ונה"י הוא יש לו מעלה עליהם מפני שיכול לעלות לדעת לקבל אורות משם יען כי שם שרשו וכמ"ש רבינו ז"ל בסוד הלולב ומיניו והדעת מקבל אורות חסדים מחכמה ונעשים בו בריכה של מים אשר מן הבריכה ההיא משקה לשש קצוות וכן מקבל אורות הגבורות מן הבינה ונעשה בו בריכה של מים אשר מן הבריכה ההיא משקה לשש קצוות ונראה לרמוז בס"ד ב"פ בריכ"ה עולה מספר דעת רמז כי בדעת נמצאים שתי בריכות הנז' של חו"ג ולכן יעקב אע"ה שהוא בתפארת המכוון כנגד הדעת נתברך בעשרה ברכות והיינו מן הבריכ"ה שבדעת שהיא יו"ד ברכ"ה ולכן יוסף הע"ה שהוא ביסוד ששרשו בדעת הנקרא בכור שנוטל פי שנים שהם אורות החו"ג שהם שתי בריכות עולה מספר שמו במילואו כזה יו"ד ו"ו סמ"ך פ"ה כמנין בריכה וידוע כל דבר חשוב נקרא שור כמ"ש הרד"ק וז"ש ככור הדעת שהוא שורו של יוסף כלומר חשיבותו הנה הוא הדר לו שנשפע ממנו שלום ברכה וטובה וחיים: