Kommentar zu Dewarim 9:22

ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את ה'. מורה לנו הכתוב שלא יהיה לאדם תקופות לומר זכיתי לבי רק ישמור דרכיו בכל רגע, וביותר על אלו הג' דברים ישמור נפשו, היינו מתבערה הוא המרה שחורה הנצמח מכעס, ומסה הוא ספק בטחון הנצמח מחסרון אמונה, וקברת התאוה כמשמעו, מאלו הג' צריך האדם להשמר מאד שחלילה לא יקציף בזה את ה'.

ובתבערה. יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום א' על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא א' משלשה מסעים שנסעו מהד סיני עד קברות התאו' כאשר פירשתי. וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו העם מתאוננים כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה כי במסה לא אירע להם כלום וי״‎א כי בא עמלק בעבור שנסו השם ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם וזנוב עמלק ומכת המתאוים הזכיר בתחלה הקשה וי״‎א כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון והנכון מה שפירשתי:

ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים ט׳:כ״ב) כי טעם ובתבערה ובמסה בעבור כי בתבערה היו העם כמתאוננים מנסים השם בתואנות הזכיר להם כי הייתם מקציפים את השם בנסיון אשר נסיתם בתבערה כאשר עשיתם כבר פעם אחרת במסה ולא לקחתם מוסר ויפה פירש והנה החטא לנסות את השם הוא חטא גדול ואשמה רבה כאשר הזהיר ממנו (דברים ו׳:ט״ז) לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה על כן החזיר אותו להם בכאן וכך הזכיר פעם אחרת חטא המרגלים בקצרה בעבור העון הגדול כי בו ישלים ממרים הייתם עם ה' ואמר מיום דעתי אתכם לרמוז על תלונותיהם קודם מתן תורה: