Kommentar zu Tehillim 29:1
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
ein Psalm Davids. Gebet dem Herrn, ihr Göttersöhne, spendet dem Herrn [den Ruhm], der Herrlichkeit und der Macht.
רש"י
הבו לה'. הכינו לה' והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות, ומנחם חבר הבו לשון נתינה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה
הָבוּ לַיְהֹוָה ועוד תניא בחולו של מועד בראשון מה היו אומרים הבו לה' בני אלים בשני מה היו אומרים ולרשע אמר אלהים בשלישי מה היו אומרים מי יקום לי עם מרעים ברביעי מה היו אומרים בינו בוערים בעם בחמישי מה היו אומרים הסירותי מסבל שכמו בששי מה היו אומרים ימוטו כל מוסדי ארץ ואם חל שבת באחד מהם ימוטו ידחה וכו':
(סוכה נה ע"א)
(סוכה נה ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליי' כמו תנו ליי' כבוד, תנו עז לאלהים (תהלים סח לה). והנתינה בדבור ובהודאה. והכפל כמנהג הלשון לחזק הדבר. וכפל עוד ואמר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy