Kommentar zu Tehillim 32:2

ולא יחשב לו עון. ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו:

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון עונו למאומה; כלומר: שנשאו בראותו יושר לבבו ששב אל יי' בכל לבו; וזהו שאמר:

ושמא תאמר מה אושר תחשוב לו אחר שעדיין נשאר לו גדר שוגג ולא נטהר לגמרי אל יאמר איש כדבר הזה כי הלא אשרי אדם כלומר בפרט הצדיק הנקרא אדם שהב"ה מדקדק עמו שלא יחשוב ה' לו עון הפשע הנז' שהיה די שע"י תשובה יעשה לו מהפשע עון סתם ורב טובו שלא יחשב לו רק שוגג ולא בלבד בשובו מיראה ששב ברמיה מחמת העונש כ"א גם כאשר בתשובתו אין ברוחו רמיה שלא שב מחמת העונש שאם כן היה בו צד רמיה כ"א ששב מאהבה כי זה מאושר יקרא:

אשרי - הנה כסוי חטאה - הוא העושה תשובה וסר חרון השם ממנו ולא נראתה חטאתו שלא היה עליה עונש.

לא יחשוב. העון שעשה לא יחשוב לו ה׳‎ בחשבון מעשיו כי נמחל לו על ידי התשובה:

אשרי אדם. עיין מ"ש בריש סיפרא:

אשרי, ובכ"ז טוב יותר מי שלא יחשב ה' לו עון שלא חטא כלל, ואין ברוחו רמיה, שרוחו תמיד עם ה' וא"צ להתודות, זה טוב יותר מן הבעל תשובה שכבר היה ברוחו רמיה ועון:

ואין ברוחו רמיה: כי אין תשובתו במרמה כאומר: אחטא ואשוב (משנת יומא ח ט), או שיהיה במחשבתו שישוב ויחטא. ואמר דוד זה על עצמו שהיה דואג על עוניו ואמר: אשרי מי שידע שהאל נשא עונו. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש הענין הזה כן. אמר: כי זכר שלש מדרגות שהצדיקים הם בהן. והחל במדרגה התחתונה, והוא נשוי פשע: והוא שחטא והעוה ועבר עברות, ואחר כן חזר בתשובה שלמה ונסלח לו. כסוי חטאה: שיש לו זכיות וצדקות הרבה ואין לו כי אם חטא קטן והוא כסוי, ואינו נראה בתוך צדקותיו. דומה כמו גרעין דוחן בתוך סאה של חטאים שמתכסה הגרעינה בהם שאינה נראית. לא יחשוב יי' לו עון: זה שלא חטא כלל, ואפילו על לבו לא עלה; וזהו: ואין ברוחו רמיה. ואמר: כי הקדים תחלה נשוי פשע בעבור כי רב הצדיקים במדרגה הזאת, ומעוטם כסוי חטאה, והמעט מן המעט לא יחשב יי' לו עון.

(א) ואם נאמר כי מה שאמרו גדולה תשובה שזדונות נעשות כזכיות לא אמרו על פשעים כי אם על עונות אך הפשע גם אם ישוב מאהבה די לו שיחשב לו לשוגג יהיה שיעור הכתוב לומר אשרי נשוי פשע כו' לומר כי האושר של נשוי פשע יגיע עד העשות לו כסוי של שוגג:

טעם יחשוב – ממחשבה או חשבון.

ואין ברוחו רמיה. וזהו כשאין במחשבתו רמיה שאין עושה תשובה לרמות הבריות כי אם בלב שלם:

(ב) אך לא יקרא אדם מאושר סתם בעצם כי אם אשר לא יחשוב ה' לו עון כלל אפילו שוגג מהפשע. גם שלא יחשב לו לזכות עם שאין ברוחו רמיה של תשובה מיראת העונש:

ורמיה - כמו מרמה.

(א) והנה רז"ל פירשו שאומר אשרי מי שאחר שחטא שב ורפא לו והיה נשוי פשע כו' אך יותר מאושר הוא ואשרי אדם יאמר לו למי שלא יחשוב ה' לו עון שלא חטא ולא הוצרך לשוב בתשובה והנה עדיין לפי דרכם צריכים אנו לפרש אומרו כסוי חטאה לפי דרכנו שאם לא כן מי הכניס השוגג בינתים. והנה ראוי לשים לב על דבריהם אחד אומרו לא יחשוב כו' כי מהראוי היה יאמר אשרי אדם אשר לא חטא. ב' איך יתפרש לפי זה אומרו ואין ברוחו רמיה. ג' כי הלא ק"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ולפי דבריהם אלו יראה שדוד אמר בהפך ומי לנו גדול ממנו להכריע במחלוקת הגמרא והנה הרמב"ם ז"ל וכל האחרונים תפסו כדעת האומר במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וראוי לישב הכתוב לדעתם:

ויש אומרים: ואין ברוחו להיות כקשת רמיה. ועוד אפרשנו.

(ב) ואומרה כי הוא ענין מאמרם ז"ל על מדתו ית' שמעביר ראשון ראשון ועד שלשה אינו מונה אותם כלל וזה יאמר אם אומר אשרי מי שלא חטא מי הוא זה ואיזהו זולתי ארבעה אשר מתו בעטיו של נחש אך מקנא אני במי שלא יחשוב ה' לו עון שלא הגיעו אל שלשה שלא באו לכלל חשבון ליחשב וזה בהיות שאין אחד מהם מהמסורים לרוח ולב שאין מכללם היותו חורש מחשבות און כי ימשך תמיד בדבר כד"א און יחשוב על משכבו כו' רע לא ימאס כי יעשה לו כטבע וזהו ואין ברוחו רמיה:

אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה. זה הפסוק נאמר על נפש יקר שהוא מרכבה לשכינה שאין ברצונו שום נגיעה לשום דבר רק מרצון השי"ת שמשפיע לו, וזה שכתיב (תהלים י"ח,י"ב) ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו כמו שנתבאר בחלק ראשון (פרשת בחקותי ד"ה אם בחוקתי ג') שעל ידי חשכות שיש לו בדבר שרוצה להשיג ונעלם ממנו, לכן מגלה לו השי"ת ומאיר עיניו בכל התנהגות העולם, כמו שמצינו באברהם אבינו שהרעים ושאל מי ברא אלה, והאיר השי"ת עיניו אני הוא בעל הבירה ונתבאר בחלק ראשון (פרשת לך ד"ה ויאמר ה', ופרשת תזריע ד"ה אשה א') שהשי"ת השיב לו הרי אתה בעצמך תראה ששאלתך אינו כמו קושית כל הפלוסופים ששואלים גם כן וחוקרים, ומדוע אתה תרעים בזה יותר מכל העולם, ומזה בעצמו תוכל לידע שזה הוא מה' ששוכן בתוך לבך והוא מעורר את לבך לרעום מי ברא אלה, וזה נקרא ישת חשך סתרו שנתגלה לו ההסתר, סביבותיו סכתו שהשי"ת מגלה להנפשות שאין בהם חשק ונגיעה לשום צד מאיר להם השי"ת שמקיף אותם.