Kommentar zu Tehillim 34:14

נצר לשונך מרע שלא תדבר רע בבני אדם; ובכלל זה עדות שקר וקללת אב ואם, וקללת הדין והמלך, וכל שכן ברכת השם.

וגם מה שבין אדם לחבירו והוא נצור לשונך מרע כי אחר שקבל עליו לחפוץ חיי העוה"ב בלבד מכאן והלאה כל השאר מדבר לנוכח רוח הקדש כאלו הוא לפניו ואומר לו נצור וכו' כי אין צריך לומר מלדבר סרה על רעך או רכילות או לשון הרע כ"א אפילו לדבר דבר רע כענין שקרים או םפר דבר רע ממה שהוא גלוי לכל ואינו לשון הרע לבל תרגיל בכך ושפתיך מדבר מרמה אפילו מן השפה ולחוץ גם שלא תפעול אותה כי אם ספר דבר שהוא מרמה:

לשונך, שפתיך. הלשון מציין הדבור התבוניי, ומוסיף שפתיך שהוא הדבור הפשוט, שהשפה חיצונית נגד הלשון (למעלה י''ב ה', ולקמן ק''כ ב', קמ''ד ד', וע''ל ע''ח ל''ו) :