Kommentar zu Tehillim 34:8

חֹנֶה מַלְאַךְ יְהֹוָה: אמר ליה רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו מעל רגלו מישלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע ואימא זרוזי הוא דכתיב החלצו מאתכם אנשים לצבא התם נמי שלופי מביתא לקרבא והכתיב יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב ועצמותיך יחליץ וכו':
(יבמות קב ע"ב)

חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: כשהאיבים חנים סביבם להרע להם מלאך יי' חנה סביבם ואין בהם כח לגעת בהם, ויחלצם. וטעם מלאך כמאמר דניאל: אלהי שלח מלאכה וסגר פס אריותא (דניאל ו כג); וכן אמר (ישעיהו סג ט): ומלאך פניו הושיעם; המלאך הגאל אתי מכל רע (בראשית מח טז).

ואל תאמרו אולי שלח מלאכו כאשר עשה ליוסף ששלח לו ג' מלאכים וליעקב מחנה אלהים כי הן אמת שחונה מלאך ה' סביב ליראיו לסבבו דרך כבוד אך לא לחלצם המלאך כ"א ויחלצם ה' הנז' וכן הוא כי את יוסף לא הצילוהו כלל וגם על מעלתו אמר שמני אלהים כו' וכן את יעקב לא היו עמו רק לכבוד ולא הצילוהו לא משרו כשנאבק עמו ולא מעשו כ"א והוא עבר לפניהם כמ"ש ז"ל שהוא שכינה וכן אליו יתברך אמר הצילני נא וכו' וכן הוא מאמרו יתברך הנה אנכי שולח מלאך וכו' אך לא יהיה הוא המציל כ''א ואיבתי את אויביך וצרתי וכו' וזה מוכרח בלשון שאל"כ מה ענין החמה והיות סביב והראוי יאמר מלאך ה' יחלץ יראיו וכן אומרו ויחלצם יורה על עבר שכאשר חונה מלאך כבר ויחלצם כלומר אלא שמתגלה אחרי כן ומאמר הכתוב וישלח מלאך ויוציאנו וכו' כבר ארז"ל שעל משה ידבר: