Kommentar zu Tehillim 39:13
שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי׃
Höre mein Gebet, Herr, und vernimm mein Flehen, zu meiner Träne schweige nicht; denn ein Fremdling bin ich bei dir, ein Beisasse gleich all meinen Vätern.
מדרש לקח טוב
ויאמר יעקב ימי שני מגורי. מה מגורי. לפי שהצדיקים בעוה"ז גרים. וכה"א כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה כג). וכתיב בדוד כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט יג). כשם שהגר בכל יום מצפה לצאת מן המקום. כך הצדיקים חושבים יום המיתה. והם כגרים בארץ. אבל הרשעים אין חוששין ליום המיתה. שנא' כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (שם עג ד). אין חרצובות אינן חרדין ועצבין מיום המיתה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה
אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש וכו':
(ברכות לב ע"ב)
(ברכות לב ע"ב)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש אחרי שקבלתי תוכחותיך וסבלתי יסוריך שמעה תפלתי שתנקני מפשעי ותרפאני.
Ask RabbiBookmarkShareCopy