Kommentar zu Tehillim 39:4
חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי׃
Mein Herz entbrannte in meinem Innern, in meinem Gemüt loderte ein Feuer; da redete ich mit meiner Zunge;
רד"ק
חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש מכובד החלי כל כך חם לבי עד שבהגיגי תבער אש, כי החם היוצא מפי בהגיגי הוא חם כמו אש שידמה שהאש תבער בי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
אז חם לבי בקרבי בהרהורי בהגיגי תבער אש שלא יכולתי לשמור דרכי מחטוא בלשוני ואז דברתי בלשוני ומה דברתי הלא הוא אמר הודיעני ה' קצי שהוא כי כל אדם יש לו קץ ותכלית אשר להשתלם בו הביאו יתברך אל העולם ומי ומי יספיקו לו מדת ימיו למלאות התכלית הצריך לו כי אלו ידע איש מה שצריך להשתלם לא היה מטפל בדברים אחרים וזה יאמר הנה לא אוכל לבלתי דבר על זולתי כענין רשע וטוב לו אך הודיעני ה' קצי הוא תכליתי שבאתי להשלים ומדת ימי מה היא כי ע''י כן אדעה מה חדל אני שחדלתי עד כה מלהשלים ובזה לא אשית לבי להרהר ולדבר על זולתי כי אהיה עסוק על הנוגע לי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
בהגיגי. מל׳ הגיון ודבור:
Ask RabbiBookmarkShareCopy