Kommentar zu Tehillim 5:7

איש דמים ומרמה. זה עמלק וזרעו:

תאבד דברי כזב תאבדם מלפניך וכן

והנה ידעתי כי תאבד דוברי כזב שכולל שניהם מעולם הבא אך אחד מהם שהוא איש דמים ומרמה יתעב ה' מעתה והוא בשום לב אל התחלת פסוק זה בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד ופסוק שאחר שלש אלה מתחיל בלשון יחיד כי אין בפיהו נכונה כו' ומסיים בלשון רבים ומכניס בין תוארי הרשעים ואני ברוב כו' ופסוק ה' נחני. אך הנה ארז''ל כי איש דמים כו' יאמר על עצת אחיתופל שיעץ לאבשלום לרדוף אחרי דוד ואנשיו עודם עייפים וימיתם במרמת עצתו ונמצינו למדים כי גם מזמור זה היה בברחו מפני אבשלום. ולבא אל הענין אמר אל תהרגם על הנוגע אלי בל יענשו על ידי כי אם מה שתאבד שמהם מע''ה למה שהם דוברי בזב סתם וכן האחד על כי איש דמים ומרמה יתעב ה' כי היה מבקש להמית כמה מישראל למה שהוא איש דמים ומרמה שבקש לשפוך במרמת עצתו לא שיענש למעני באופן כי על בחינת היותו איש דמים ראוי ליאבד:

תאבד איש דמים ומרמה - הוא הרכיל, כמו: חץ שחוט לשונם מרמה.

תאבד. ידעתי שתאבד את המדבר עלי כזב בפני שאול כי מעולם יתעב ה׳‎ את האורב על דם רעהו ובמרמה דבר עמו באהבה וכ״‎כ יתעב ויאבד את המדבר עלי כזב כי הלא עמי מרמה ידבר כאלו הוא לי לאוהב:

יתעב | ה'. יש פסיק בין יתעב לשם כפי פשט הכתוב הוא שהשם הוא המתעב איש דמים ומרמה ולא בא לומר שהאיש הדמים הוא המתעב ועוד כדי להרחיק לשון תועבה מהשם:

איש דמים ומרמה יתעב יהוה: שהם נתעבים ונמאסים בעיניו. וכן הוא דרך הלשון לדבר פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח.

יתעב ה' - השם הוא הפועל והטעם שהוא נתעב בעיניו ונמאס.