Kommentar zu Tehillim 5:8

ואני. אבא ביתך להודות לך ברב חסדך שהפלאת עלינו להראותינו נקמה מהם:

בְּיִרְאָתֶךָ: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש וכו' מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קרא והיא מרת נפש ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא אלא א"ר יוסי בר' חנינא מהכא ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא וכו':
(ברכות ל ע"ב)

ואני ברב חסדך הם נמאסים בעיניך, אבל אני אתיצב לעיניך ולפניך,

ובזה שלא יענשו בשבילי לא יאמר עלי כל מי שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצת הצדיקים בי אם ואני אצ''ל במחיצת צדיקים כי אם גם בביתך העליון כי ואני ברוב חסדך אבוא ביתך הוא העליון והענין בי הנה יש מדת חסד לאברהם ומדת גבורה היא פחד יצחק ומדת יעקב המתייחסת אל שם הרחמים אמר בזה שאין אלו נענשים על ידי לא ינגדני אברהם שעליו ארז"ל שנאמר ותשנא רשע שהיה שונא מלחייב את הרשעים כי אם אדרבה ברוב מדתו שהוא ברוב חסדך אבא ביתך אך בהיכל קדשך שהוא יותר פנימה גם שלא אומר לבא בו לא יבצר השתחויה וזהו אשתחוה כו' וזה שהוא השתחוות בלבד יהיה אפילו ביראתך היא מדת פחד יצחק אזכה כי גם היא תעזרני:

ביתך, היכל קדשך, ההיכל פנימי יותר מן הבית, מצייר ביאתו אל ביתו החיצוני בא בציורים אשר מלא לבבו מרוב חסדו, ובעת ישתחוה בפנימית ההיכל ששם נכנס להשתחוות, ימלא פחד ויראה מהדר גאונו :

ואני - שב לאשר החל בקר תשמע קולי, שהוא בא אל בית השם ואין עמו מנחה להשתחות בהיכלו, כמביא מראשית פרי האדמה ששם כתוב והשתחוית לפני ה' אלהיך. והנה הטעם: אין לי מנחה רק להודות ברוב חסדך עלי.

ברוב חסדך. בעבור רוב החסד שתעשה עמדי אבוא בביתך להשתחוות:

אבוא ביתך. טעה מי שכתבו ביו"ד אחר תי"ו:

ואני, רצה לומר הנה לפי זה יש הבדל גדול בין העובד ה' המתפלל לאלהיו, ובין בן נכר המשתחוה לעצבים, כי עובד האליל יעבדהו ויתפלל אליו מצד יראתו מן הרע ורוצה לרצותו בל ירע לו, עד שיראתו מן הרע תכניסהו אל מקדש ההבל, אבל עת יבא שמה ויראה כי שקר נסכו ולא רוח בו, תסור יראתו ממנו אבל אני ברוב חסדך אבא ביתך עת אלך לבית ה', לא היראה מן הרע תנחני שמה, אך החסד המתפשט על המציאות בכללו, חסדי אל אשר אביט על כל נמצא, על ידו אבא ביתך להתפלל אליך, ועת אשתחוה אל היכל קדשך אז סמר מפחדך בשרי, ולא יראת הרע והנזק, אך ביראתך יראת הרוממות משאתך וגדולתך:

אבוא ביתך ברב חסדך, שאני מקוה עמך.

וטעם ביראתך – אין לי במה אשתחוה רק ביראתי ממך, כדרך ובעבור תהיה יראתו על פניכם, כי האחרים יראו מהשם.

ביראתך. ולא להתיהר בפני אנשים:

היכל קדשך. במאריך הה"א ובמקף בין שתי המלות וכמוהו רבים כמו שכתוב במאמר המאריך:

אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך: שהיא על פני. ופרוש אל היכל: כי המשתחוה לאל ישים ההיכל ומקום הקדש מגמתו וכנגדו ישתחוה לאל. ופרוש ביתך והיכל קדשך: הוא הבית שהיה בו הארון.