Kommentar zu Tehillim 67:7

ארץ נתנה יבולה. וגם אל הארץ שנתנה יבולה ועל אשר יברכנו השם (סא"א):

ארץ. ואז תתן הארץ יבולה כי מפני העונות נעצרו הגשמים והארץ לא תתן יבולה אבל בזמן הגאולה יכלו הרשעים והנשארים יהיו בלי עון לפיכך תתן הארץ יבולה בכל עת:

כאשר ארץ שהיא ארץ ישראל הנקראת ארץ סתם כמ"ש ז"ל על הנותן מטר על פני ארץ יראו שנתנה יבולה ולא שאר ארצות אך אין זה מספיק כי הלא זה לא היה מורה רק שיברכנו אלהים למה שהוא אלהינו ועל כן הוא מיטיב לנו ולא להם:

יבולה. פריה וצמחה:

אלהינו. התבאר בכ''מ ששם אלהים הבא בכינוי מציין הקשר שיש לו עם ישראל והשגחתו הפרטיית עליהם :

ארץ - ושב לבאר מה טעם יברכנו שהארץ תתן יבולה.

ארץ. אז תתן הארץ את יבולה:

שארץ נתנה יבולה, ובזה יברכנו אלהים מצד שהוא אלהינו המשגיח עלינו בפרטות, וגם שמצד מה שיברכנו אלהים עי"כ ייראו אותך כל אפסי ארץ, כמ"ש כי עמך הסליחה למען תורא, וכמש"פ שם: