Kommentar zu Tehillim 69:10

קנאת ביתך. ראו החבה שנהגת בנו בעוד ביתך קיים ונתקנאו בי:

כי קנאת ביתך. שהם מושלים בני ואני בחוץ:

כי קנאת ביתך וכו' עודם מדברים בני גלות בבל ואומרים אל ימעט בעיניך ה' מה שכסתה כלמה פני על עון הצלם כמדובר כי הלא באה על היותנו כנשרפים על צרת חרבן ביתך כי הנה אש קנאת ביתך שהחריבו אכלתני ושרפתני ועל מה שהיה בי יקד יקוד כיקוד אש חרפות חורפיך נפלו עלי. או במה שכתבנו כי אומרו עליך נשאתי חרפה הוא מה שהיו הגוים מכלימין ומחרפין ורוקקין על פני כל איש ישראל בצאת חנניה וחביריו מכבשן האש באמרם היה לכם אלוה כזה ועבדתם ע"א ובזה יאמר הנה אלה רשעים הם היו אויב מחרפים תוך ביתך ושורפים ומחריבים עד שהייתי נכוה כי קנאת ביתך אכלתני ושרפתני כי עזבתי צרת גלותי ואשר הרגו ממני והייתי נכוה מחורבן ביתך על כבודך ונהפך עלי כי חרפות שהיו מחרפים חורפיך אשר עד כה היו חורפיך מחרפים אותך בהחריב ביתך עתה נפלו עלי שהפכום נגדי לומר כי אני הוא אשר הייתי נגד ה' ומחרפין אותי שלא חסתי על כבודו אחר שהייתי נכוה עד כה על כבודך כמדובר: