Kommentar zu Tehillim 76:6

אשתוללו. כמו השתוללו כמו (דה"י ב' כ') ואחרי כן אתחבר אחזיה וגו' כמו התחבר ונגזר אשתוללו מגזרת (איוב יב) מוליך יועצים שולל, והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי"ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי"ן:

אשתוללו. האל"ף במקום ה"א התפעל והוא כמו השתוללו, ואשתוללו מן שלל אומר כי הגוים אבירי לב שנאספו על ירושלים יהיו לשלל לישראל:

והנה קושיא זו שמצאנו לה תירוץ היא כל כך גדולה כי עליה אשתוללו ורפו ידי אבירי לב ירמיה ודניאל בראותם גוים מרקדים בהיכלו ואחד לא הזכיר נורא ואחד לא הזכיר גבור באמרם שלא היה הוא יתברך בזמן ההוא משתמש במדות ההם אמנם כאשר נמו שנתם ויהיו ישני עפר כי נסתלקו האבירי לב הנזכרים אז ולא מצאו כל אנשי חיל הם אנשי כנסת הגדולה ידיהם של אבירי לב הנזכרים כי מה ידים למו לומר כך והוא מאמרנו אנחנו ועל פי דרכו רמז כי לא מהיותם מהרהרים אחריו יתברך אמרו כן האבירי לב הנזכרים לומר אולי לקו במותם כי אם ששינה היתה מיתתם ולא עוד כי אם קלה משינה מתייחס לתנומה וזהו נמו שנתם כי כוונו כמדובר שלא היה הוא יתברך משתמש אז ממדת גבורותיו:

אשתוללו. ענץ סכלות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):

(ו-ז)

אשתוללו - האל"ף תחת ה"א התפעל כמו אתחבר, ויחסר בי"ת ממלת שנתם.

אשתוללו. חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמת ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים:

אשתוללו, ואיך אבירי לב אלה חיל סנחריב, השתוללו ונשכח מהם דבר זה, שהטורף האדיר מכל יבא עליהם בלילה מהר ציון להשחיתם, ואיך נמו שנתם ושכבו לישן בלילה הזאת, עד שאח"כ לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, יצייר שנאבדו ידיהם מהם, ובעת בא הטורף עליהם לא היו להם ידים ללחום כנגדו, איך היה זה משיב מגערתך אלהי יעקב נרדם, לא ישנים היו, רק ע"י גערת האריה האדיר הזה נפל עליהם תרדמה מרוב הפחד, עד שנרדם הוא ורכב וסוס שלו, הגם שדרך הסוס להיות נעור בלילה:

נמו שנתם. נרדמו בשינה לשון תנומה:

נמו שנתם. לא היה להם כחל הלחם כאילו הם מתים והגבורים ואנשי חיל שבהם לא מצאו ידיהם להלחם:

נמו. מל׳ תנומה:

אשתוללו. הא' במקום ה' השתוללו, וכן כל מלבושי אגאלתי (ישעיה ס''ב) ופי' מענין שכחה, וכן וסר מרע משתולל (שם נ''ט) לפירושי

ולא מצאו. ידיהם וכחם כשבאת ליפרע מהם:

נמו שנתם, נרדם. תנומה קלה משינה, ותרדמה היא השינה העמוקה, שנמו קצת ובאו לשינה ומן השינה נרדם בתרדמה עמוקה ע''י גערת אלהי יעקב, הפך מגערת אנשים שמעיר מן השינה, נרדם הוא ורכב שלו :