Kommentar zu Tehillim 77:2

קולי. אמרו פעמים לחזק, כלומר אין קולי אלא אליך לפיכך והאזין אלי, כלומר אליך אקרא ואתה תאזין אלי:

קולי אל אלהים כו' הנה כל המפרשים הסכימו כי מזמור זה על בני הגלות החיל הזה המר והנמהר והארוך ידבר כי כל איש ממנו הוא כמדבר לפניו יתברך על צרת הגלות במר נפשו ואומר קולי אל ה' כו' והוא כי יקרנו בגלות כי נתפלל על גלותנו וצרותינו המתהוות תמיד ולא נענה ונשוב נצעק על שברנו ואין עונה והיה מקום חלילה להרהר אחריו יתברך על כן אמר חלילה לי להרהר אחרי ה' כי הנה ידעתי כי מה שלא תענני בפעם הראשונה הוא כי לא צעקנו אליך בכל לבנו כי אם תפלה בלי כוונה והוא יתברך האומר אלינו ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך כו' וז"א קולי אל אלהים כלומר קולי בלבד היה אל ה' אך לא לבי ועל כן לא תענה ואצטרך לשוב ולצעוק במר נפשי על שלא תענני וגם בצעקי קולי אל ה' כי גם בצעקה לא תהיה כונת הלב בה כי אם קולי אל ה' וכמאמר הנביא ולא צעקו אלי בלבם וזהו ואצעקה קולי אל ה' ועם כל זה אחלה פניך שלא תתפשני בצערי כי חסרתי הכוונה כי אם והאזין אלי כי בצרת הגלות לבי בל עמי.

והאזין. המקור במקום עתיד ויאזין :

קולי - פעמים, כי זה פעם אחר פעם.

קולי. ארים קולי אל אלהים ואצעק אליו וכאשר ארים קולי יאזין באזניו לשמוע אלי:

והאזין. בדפוס ישן כתיב וְהֶאֱזִין ואין להאזין אליו ולשון הראב"ע י"א שהיה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין ור' משה אמר שהוא לשון צווי ולפי דעתי שם הפועל:

קולי אל אלהים ואצעקה. בתפלה ומתוך צרה אזעק. קולי אל אלהים והאזין אלי מה שאני לומד בתורה וע"י התורה האזינה אלי כי הלימוד סגולה לקבלת תפלה במ"ש בש"ס דכתיב ועץ חיים תאוה באה:

קולי אל אלהים, אינו צועק על עניני עצמי רק על הנוגע בעניני האלהים, ואצעקה, גם אצעק כן, ואומר בצעקתי שקולי הוא אל אלהים, מה שנוגע לכבוד שמו, וע"כ בקשתיו שיאזין אלי:

או יהיה אומרו והאזין אלי לומר מעתה אקבל מוסר ולא קולי בלבד יהיה אל ה' כי אם כל עצמי קולי ולבי ונפשי וזהו והאזין אלי שהוא את כל עצמי כי אומרו אלי הוא כולל את כלו. או יאמר הנה בגלות בבל שהיו נוגעים באלהותו יתברך שהשתחוו לצלם אז קולי אל אלהים אמת ובגלות מדי שהיה אל עצמנו ובשרנו אמר ואצעקה ובגלות יון שהיה גם כן אל אלהותו יתברך היה גם כן קולי אל אלהים ועתה בגלות החיל הזה והאזין אלי כי עיקרם על הנוגע אלי. או יאמר תחלה קולי אל אנהים ואצעקה על שלא עניתני ואחרי כן אוחילה כי בשוב קולי אל אלהים שתאזין אלי כי ראוי הוא:

יש אומרים: והאזין – היה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין פועל עבר. ורבי משה אמר: שהוא לשון ציווי. ולפי דעתי: שהוא שם הפועל.