Kommentar zu Tehillim 78:16
וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃
Aus dem Felsen brachte er Fließendes hervor und ließ Wasser in Strömen rinnen.
רש"י
ויורד כנהרות מים. שהיו נוזלין מן הבאר והנשיאים היו עושין שרטוט במשענותם והמים נמשכים אחריהם לכל חניית שבט ושבט כענין שנאמר במחוקק במשענותם כמו שמפורש בארבעים ותשע מדות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ויוצא. כפל הענין במלות שונות כמנהג לחזק הענין ואמר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
אך בסלע לא היה כן כי אינו קשה כצור והוא מאמרנו בביאור התורה כי עון הנעשה ברפידים היה גדול שהוא עון ביטול תורה שהספיק לחרבן בית ראשון שויתר הב"ה על ע"א כו' ולא ויתר על ביטול תורה על כן נברא מהעון כח קשה כצור מה שאין כן בקדש כי על כן היה כסלע הבלתי קשה ולא חיצוני בעצם רק בכסוי בלבד ולכן צוה יתברך שבדבור יתן מימיו כאלו הסלע עצמו הוא הנותן כאמרו ונתן מימיו ועל כן לא נאמר בקיעה בסלע רק בצור לשבר קליפה קשה חיצונית ועל כן נאמר ויזובו שזבו מתוך הצור מה שאין כן בסלע שאמר ויוציא נוזלים מסלע כאלו מהסלע עצמו היו יוצאים כי היה כמכסה בעלמא בלתי טמא ככתוב אצלנו במקומו שהיה על שהתעצלו מהטפל בקבורת מרים שהבאר בזכותה ועל כן הקפיד הוא יתברך בהכאה במטה ולא הניח מתחלה לצאת אלא טיפין טיפין והנה ארז"ל מהו ויך את הסלע פעמים כי בהכאה ראשונה לא יצאו אלא טיפין טיפין חזר והכה ויצאו מים רבים וזה יאמר על הראשונה ויוציא נוזלים מסלע ועל השנית ויורד כנהרות מים כי להורות ההקפדה על שלא היה בדבור היה בלתי צאת הרבה מתחלה ומטעם האמור בצור אמר כתהומות ובסלע אמר כנהרות כי הצור היה על המים כארץ על התהום שצריך ליבקע הארץ כדי שיצא כד"א ויבקעו מעינות תהום אך בסלע היה כדבר הנוזל כנהר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
נוזלים. מל׳ הזלה ונטיפה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
ויורד. הסלע הוריד המים כמו הנהרות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ויורד. כי הסלע מקום גבוה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ויוסיפו עוד כו' אמר שעם ראותם השגחתו הגדולה לא משו מלהוסיף לחטא לו למרות עליון בציה והוא אמרם כי עליון הוא והציה מקום חיצונים ואין לו יתברך מבוא לבא במקום ההוא להשגיח בקדושתו יתברך ואין זה כי אם ששכחו וכו' על כן אני מצוה ולא ישכחו וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך, ובנו הולך לפניו ובאו לסטים מלפניו, ונתנו מאחוריו, באו לסטים מאחריו, נתנו לפניו, באו לסטים מלפניו וזאבין מאחריו, נטלו על זרועותיו, שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו (הושע יא ג), התחיל מצטער הבן מפני החמה, פירש עליו בגדו, שנאמר פרש ענן למסך (תהלים קה לט), רעב, האכילו לחם שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז ד), צמא, השקהו מים, שנאמר ויוצא נוזלים מסלע (תהלים עח טז).
Ask RabbiBookmarkShareCopy