Midrasch zu Tehillim 78:16

נצבו כמו נד, מה נד צרור אינו לא מוציא ולא מכניס כך היתה נפשם של מצרים צרורה בהם ולא מוציאין ולא מכניסין וישראל אוכלין ושותין ושמחים יצאו להם זיכרי מים מתוקין מתוך מלוחים שנ' ויוציא נוזלים מסלע (תהלים עח) ואין נוזלים אלא מים חיים שנ' מעין גנים באר מים חיים (שה"ש ד) ואומ' שתה מים מבוריך ונוזלים מתוך בארך (משלי ה).

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִקְרָאוֹת עֶשֶׂר מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה מַנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, הֶחֱזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו. בָּא הַזְּאֵב, נְטָלוֹ מֵאֲחוֹרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. רָאָה לִסְטִין מֵאֲחוֹרָיו וּזְאֵב מִלְּפָנָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו (הושע טו, ג). הִתְחִיל מִצְטַעֵר, פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט). הִרְעִיב, נָתַן לוֹ לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. צָמָא, נָתַן לוֹ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע (תהלים עח, טז).

ויסע מלאך האלהים ר' יהורה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה: מושלו משל לה״ד בשר ודם שהיה מהלך בדרך ובנו עמו במדבר, באו לסטים לשבותו מלפניו נטלו ונתנו לאחריו, בא זאב ליטלו מאחריו נטל ונתנו לפניו, לסטים מלפניו וזאב מאחריו נטלו הרכיבו על כתפיו כענין שנ' (דברים א' ל"א) ובמדבר אשר ראש אשר נשאך ה' אלהיך, התחיל מצטער לקחו על זרועותיו כענין שנ' (הושע י״א ג') ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים, התחיל מצטער מפני חמה פרש עליו בגדו שנ' (תהלי' ק"ה ל"ט) פרש ענן למסך, רעב האכילהו לחם כענין שנ' (ט"ו ד') הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, צמא השקהו מים שנ' (תהלים ע"ח ט"ז) ויוצא נזלים מסלע ואין נזלים אלא מים חיים שנ' (שה״ש ד' ט"ו) מעיין גניס באר מים חיים ונוזלים מן לבנון: שאל ר' נתן את ר' שמעון בן יוחאי מפני מה בכל מקום כתיב מלאך ה' וכאן כתיב מלאך האלהים אמר לו אין אלהים בכל מקום אלא דין שהיו ישראל [נתונים בדין] באותה שעה אם להנצל ואם לאבד עם המצריים: