Kommentar zu Tehillim 78:33

ויכל. שאמר להם תשאו את עונותיכם ארבעים שנה יהיו מתים בכל שנה ושנה עד שמתו כלם מבן עשרים שנה ומעלה:

ועל כן על דבר המן ויכל בהבל ימיהם ע"י הנחש כי הבל הוא היה נושכם וממיתם ושנותם של מרגלים בבהלה כי כל הדור ההוא היו מתים בהשלים ששים שנה ואשר לא היו לו שנים כ"א שנים שהם אשר נכנסו בשנת הס' היה כלה בהבל ימיהם שלא היו ממתינים להם עד מלאת השנה כ"א קצת מהימים כי לא נאמר את מספר ימיך אמלא כ"א בצדיקים וזהו דכל בהבל ימיהם ואשר היו להם עדיין שנים לחיות עד ששים היו שנותם בבהלה כי היו כל ליל ט' באב חופרים קבריהם ונכנסים איש איש בקברו מספק אם הגיע לו משנת הס' ואשר לא הגיעו היו קמים נמצאו שנותם בבהלה כי היו תמיד בבהלה מפחד לבם שמא כלו ימיו בשנה ההיא והיו כמבוהלים עד תשעה באב ואפילו הקמים היו בבהלה עד הט' באב האחר ועל דרך זה כל שנותם וזה מוכרח שהרי כלם מתו בט' באב והיתכן שכלם נולדו בט' באב אלא שהימים הראשונים יפלו:

ימיהם, ושנותם. עמ''ש (יחזקאל כ''ב ד') :

ויכל - וטעם בהבל – שלא ראו הארץ, שבעבור זה יצאו ממצרים.

ויכל. עי״‎ז כלה ימיהם בהבל ובבהלה כי היו נעים ונדים במדבר ומתו שמה:

ויכל בהבל ימיהם, בניכם יהיו רועים ארבעים שנה במדבר ונשאו את זנותיכם, ושנותם בבהלה, ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:

בבהלה. הבי"ת פתוחה להורות על הידיעה כלומר באותה בהלה שמתו המרגלים פתאום:

ובבהלה - לפני ארבעים שנה.