Kommentar zu Tehillim 78:46

ויתן לחסיל יבולם. כי התבואות כל יגיע האדם:

וכן מה שלא השליט הקב"ה את הברד גם בחטה וכוסמת היה למען תחול מכת הארבה שאל"כ מה יאכל והוא מאמרנו על מקרא שכתוב ויאכל כל אשר השאיר הברד כי מהראוי היה יאמר נשאר מהברד אך הוא כי האלהים עשה להשאיר בשביל הארבה כאלו הברד משאירו להאכיל את חבירו וזה יאמר ויתן לחסיל כו' לומר שעל מה שנתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה

לחסיל. מין ארבה:

ויתן - הזכיר זאת, בעבור צורך הארץ ליבול הארץ.

ויגיעם. היא התבואה הבאה ע״‎י עבודה ויגיעה וכפל הדבר במ״‎ש:

(מו-מז) ויתן, ב. מכות ארבה וברד היו כפולות, שאחר שהארבה אכל כל אשר הותיר הברד, והברד לא החריב את הכל, כמ"ש והחטה והכסמת לא נכו, וא"כ היה הברד למותר, שהיה די בארבה לבדו לאכול כל פרי ארצם, וז"ש הלא יתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה ובכ"ז יהרג בברד גפנם, והיה הברד למותר, ועל כן הקדים המשורר ארבה לברד:

יבולם. מלשון יבול ותבואה וכן ונתנה הארץ יבולה (ויקרא כ׳):