Kommentar zu Tehillim 78:60

ובנימין בכה על צואריו. בכה על משכן שילה. שהיה עתיד ליחרב. שבחלקו של יוסף היה. שנא' ויטש משכן שילה (תהלים עח ס).

וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ: ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין כי אזיל אביי אמרה קמיה דרב יוסף אמר חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן והכתיב ויטש (את) משכן שילה וכתיב וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר וכו':
(זבחים קיח ע"ב)

ויטש. הארון שהיה בשילה זהו אהל שכן באדם, כמו שאומר ושכנתי בתוך בני ישראל: ואמר אהל. כי תחת היריעות היה הארון בשילה:

ועל כן ויטוש משכן שילה להיות שורה שם ואם יאמר איש האם יאבד משכנו מפני השוטים כי אם מאס בישראל שחטאו משכנו מה חטא להחריבו לז"א אל יעלה על רוחך כי הוא יתברך מכין מושבו בבית או באהל כי אם באדם כי היכל ה' המה וזה מאמרו יתברך באמרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כי בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כי לא באהל ובמשכן עושה יתברך מושב לו כי אם באנשים אם שלמים וראויים המה אך אם יעברו רצונו יטוש בית מקדשו כי גם בעשותם רצונו לא מהמשכן עושה מושב כי אם מהאדם וזהו אומרו ויטוש משכן שלו תדע למה הלא הוא כי אהל שכן באדם הוא ולא בעצים ובאבנים. או יאמר כי על שוימאס מאד בישראל היה מקום לעשות כליה ח"ו לולא שהטיל כעסו במשכן כי ויטוש משכן שלו והטעם הוא כי ישראל חשובים לפניו יתברך מהמשכן כי אם אהל שכן היה באדם שהוא בעבור האדם ועל כן טוב הוא כי המשכן יכפר בעד עמו בל יכלו: והנה בבמדבר רבה אמרו רז"ל כי כאשר הוקם משכן למטה הקים הקב"ה משכן למעלה הוא משכן הנער ובזה יאמר ויטש משכן שלו לא המשכן המכוון נגדו למעלה הרוחני של מטטרון כי אם אהל שכן באדם שהוא של מטה:

ויטוש. ענין עזיבה:

ויטוש - הזכיר משכן כי כן כתוב שהארון היה בהיכל רק בלי תקרה, על כן קראו אהל.

ויטוש משכן שלו. בימי עלי הכהן:

אוהל. את האוהל אשר שכן בה בין בני אדם: