Kommentar zu Tehillim 78:9

בני אפרים. שיצאו ממצרים בזרוע לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם וסופם הפכו לנוס ביום קרב כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדי' בארץ:

בני זה היה במדבר ואע"פ שלא נזכר בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדים בארץ והלכו אל גת בלא מצות האל יתברך כנגד דברו כי אמר ארבעים שנה יהיו במדבר והם המרו את רוחו ונגפו: וטעם נושקי רומי קשת. שהלכו בכלי מלחמותם ונשענו בהם ולא באל יתברך והפכו עורף לפני אויבים זהו הפכו ביום קרב הפכו עורף ביום מלחמה:

ובראשון החל הוא אומרו וישימו באלהים כסלו כו' אמר בני אפרים ששמו כסלם בהיותם נושקי רומי קשת ולא בה' על כן הפכו ביום קרב לפני פלשתים:

נושקי. מזויינים כמו נושקי קשת ומגן (דה״ב י״ז):

נשקי, רומי. נושקי נשק, רומי קשת, הפכו, עורף :

בני אפרים - דרך דרש כי כל ישראל יקראו כן, כמו: הבן יקיר לי אפרים גם רמז לבני אפרים, שיצאו ממצרים, בטרם געת הקץ והרמז בדברי הימים והרגום אנשי גת ויתאבל אפרים אביהם. ועל דרך הפשט כי עקר זה המזמור נאמר על מלכות דוד ובנין הר ציון, ושם היה הארון במלוך דוד אחר שחרבה שילה שהיתה לבני אפרים, על כן: ובשבט אפרים לא בחר באחרונה אחר שבחר בם בראשונה לשכן שמו בשילה והעד הנאמן על זה הפירוש: שבט אפרים רומי קשת הם אנשי שילה שאמר אחריהם: לא שמרו ברית אלהים ועוד: נגד אבותיהם עשה פלא וזה היה אחר צאת ישראל ממצרים.

בני אפרים. ר״‎ל עם כי ראו אשר בני אפרים שעל כי בטחו בכחם כי היו מזוינים נושאי חצים ומורים בקשת לזה מהרו את הקץ לצאת ממצרים קודם הזמן וסופם הפכו עורף לנוס ביום קרב והרגום אנשי גת כמ״‎ש בד״‎ה:

בני אפרים. בגעיא:

בני אפרים, אחר ההצעה הזאת מתחיל דבריו, ויתחיל לדבר ממה שמאס ה' במשכן שילה שעמד בחלק של אפרים, ובבני אפרים בימי עלי, הגם שבני אפרים היו נושקי רומי קשת, בכ"ז הפכו ביום קרב עם הפלשתים, וזה היה על כי (י-יא) לא שמרו, ר"ל שה' היה משתדל להושיעם מפני ג' טעמים, א. מצד הברית שכרת עמם אבל הם לא שמרו ברית אלהים, ב. בזכות ששומרים התורה, אבל הם ובתורתו מאנו ללכת, ג. מצד שכבר עשה עמהם נפלאות בימי קדם ובו הם מזכירים אותו בתפלותיהם, אבל הם שכחו עלילותיו ונפלאותיו:

רומי. משליכין וזורקין, כמו רמה בים (שמות טו):

ונושקי רומי סמוך על סמוך ופי' מזויינים ומורי חיצים בקשת:

רומי. ענין השלכה כמו פרש ורומה קשת (ירמיהו ד׳:כ״ט):

נושקי - חסר כ"ף, כמו: אש אוכלה הוא. ומלת נושקי דבקה עם קשת, כדרך: נהרי נחלי דבש וחמאה. והטעם שהפכו עורף ביום קרב, משל בעבור שלא שמרו ברית אלהים, שהשכין כבודו בתוכם.

קרב. מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (לקמן קמ״ד):

ויש אומרים: שמנהג רומי קשת שלא יעמדו במקום אחד, כן הפכו ככה בני אפרים.

חיל אחז יושבי פלשת, כיון ששמעו [אנשי פלשת] שישראל נכנסין לארץ, אמרו עתה באים לעורר ערעור של בני אפרים, שנא׳ אלה בני אפרים שותלח בנו ועזר ואלעזר והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת מקניהם (דה״א ז כ כא), ואומר בני אפרים נושקי רומי קשת (תהלים עח ט), אמרו אין להם דרך אלא עלינו עתה באים ובוזזים את נכסינו.

ד״א בראותם מלחמה, אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו ויצאו בלא רשות ונהרגו שנאמר בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרי (תהלים עח ט) מפני מה, שלא שמרו ברית ה׳ ובתורתו מאנו ללכת (שם שם י).