Kommentar zu Tehillim 8:4

כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה: ולא זכר השמש. יש אומרים כי בלילה אמר זה המזמור בעת שהיה מסתכל בירח ובכוכבים ומבין בנפלאות הבורא. ויש אומרים (אבן עזרא במקומו) כי ביום לא יראה כי אם השמש לבדו, ובלילה יראה צבא גדול מאוד; לפיכך לא זכר השמש. ויש אומרים (שם בשם אחרים): כי מה שאמר אשר תנה הודך על השמים רמז בו על השמש, כי היא הבריאה הגדולה. ואמר כי אראה שמיך כלומר: כשאראה הבריאות הגדולות אשר יש לך בעולם ואבין ענין האדם אני תמה. ואמר:

ועוד ראיה על מעלת האדם הוא כי נבראו שמים וכל צבאם בשבילו וזהו כי אראה שמיך כו' והוא כי טענת האומרים כי מותר האדם מן הבהמה גדול הלא היא כי לא יחשד פועל חכם יוציא עשרת אלפים ככר כסף לעשות מחט ברזל אחד וזה יאמר כי אראה שמיך הגדולים מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה לעבודת האדם לאותות ולמועדים ולמגד תבואוה שמש וגרש ירחים ושימושי הכוכבים שכלם לעבודת האדם:

מעשה אצבעותיך. מובדל מן מעשה ידיך, שמציין דבר שעשה בעצמו לא על ידי שליח (ישעיה ב' ח') וכן יציין המלאכות הנפלאות והדקות :

כי - ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת והמעין השמיני לצבא גדול והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב: מעשה אצבעותיך, כי הם עשר והזכיר הירח והכוכבים ולא הזכיר השמש, בעבור כי אין יכולת לעין לראותם יומם בעבור אור השמש.

כי אראה. מן הפלא הזה אראה בחכמה שמעשה אצבעותיך הם שמיך אף הירח והכוכבים אשר כוננתה המה כולם מעשה ידיך ואין העולם קדמון:

ויש אומרים: כי טעם הודך – על השמש כי היא הבריאה הגדולה והנה לא יראה ביום, כי אם אחד ובלילה יראה צבא גדול מאד.

ויהי ברדת משה מהר סיני, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. מיכן אמרו חכמים הנותן מתנה לחבירו והוא דבר שעתיד לגלות, אינו צריך להודיעו, שהרי היום ולמחר יודע לו, שנאמר ומשה לא ידע, היה עתיד לידע, ומפני מה בלוחות הראשונות לא קרן עור פניו, לפי שהראשונים נכתבו מעשה אלהים, שנאמר כתובים באצבע אלהים (שמות לא יח), ולהלן הוא אומר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך (תהלים ח ד), ואומר ומעשה ידיך שמים (שם קב כו), והוא דבר ה׳, שנאמר בדבר ה׳ שמים נעשו (שם לג ו), אבל השניים כתב משה מפי הגבורה, ובכותבו הוקרנו, פניו, ועליו הכתוב אומר חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח א).