Kommentar zu Tehillim 8:5

מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ: ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים וכו':
(שבת פח ע"ב)

מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו: ומה אנוש הוא הפך מה אדיר שמך, כי הוא להגדלה וזה להקטנה. אמר: כי אראה שמיך והירח והכוכבים, שהם בריאות גדולות ומשכילות: מה אנוש כי זכרת אותו ואצלת עליו מהוד המשכילים העליונים שאינם גוף; כי אף אותם שהם גופות אני רואה גודל גופם וערכם, כי האנוש כאין נגדם! ואמר: מעשה אצבעתיך, ואמר: אשר כוננתה להכחיש הכופרים האומרים שהעולם קדמון; לפיכך אמר מעשה וכוננתה שאתה חדשת אותם כלם. ואמר: אראה על שמיך, ואם אין נראה לנו אלא הסמוך לנו, לפי שהם זה ממול זה עד השמיני שהוא גלגל המזלות, ולפי שהם מזהירים כלם כמו הדבר אשר בתוך כלי הזכוכית שהוא נראה מבחוץ. וכתה החכם רבי אברהם בן עזרא, זכרו לברכה: כי אמר אצבעתיך, כי האצבעות עשרה והגלגלים עשרה: שבעה רקיעים שבהם שבעה ככבי לכת, וגלגל המזלות, וגלגל התשיעי למעלה מגלגל המזלות, והעשירי כסא הכבוד. מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו כפל ענין במלות שונות. או רצונו לומר: כי תזכרנו, כי זכרתו בבריאתו שהאצלת מהודך עליו. ותפקדנו, כל הימים אשר הוא חי תשגיח עליו ובמעשיו לתת לאיש כדרכיו.

והנה מה אנוש כי תזכרנו לברא כל זה לעבודתו מצד עצמו ולא מצד היותו בן אדם כי תפקדנו אך הוי אומר כי לא על היותו אנוש או בן אדם הוא מכינו אך הוא מפאת נפשו שודאי היא גדולה מהדברים שנעשו לעבודתו ולא יחסרנו הגשם:

תפקדנו. תזכרנו וכפל הדבר במ״ש:

אנוש, בן אדם. האנוש מורה על חולשתו מצד עצמו ובן אדם מציין חולשתו מצד מינו שאינו מתקיים זמן רב (ישעיה נ''א י''ב),

מה - ידוע כי הירח ואחד עשר כוכבים הנקודה בעגולה מהגלגל וכל הארץ כנקודה שלא תתחלק כנגד הרקיע, ובן אדם נחלק שלא יקבל חלוק כנגד כל הארץ, על כן: מה אנוש כי תזכרנו, דרך בזוי והטעם: אחר שיש לך בריאות גדולות ונכבדות מהאדם, איך שמת לב לתת לו כבוד.

מה אנוש. הוסיף להוכיח שה׳‎ משגיח על הכל ואמר הלא מה הוא חשיבות האדם להזכר לפני ה׳‎:

מָה אֱנוֹשׁ: אמר רב יהודה א"ר בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו אמרו לפניו רבש"ע מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו':
(סנהדרין יח ע"ב)

תזכרנו, תפקדנו. הפקידה היא אחר הזכירה, שמציין שפוקד לעשות לו איזה דבר טוב או רע (התו''ה אחרי סי' קמ''ח) ומוסיף וכ''ש איך עוד תפקדנו :