Kommentar zu Tehillim 80:2

רעה ישראל. מנהיגם ופרנס שלהם:

רֹעֵה יִשְׂרָאֵל: תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב ורועה זונות יאבד הון מיד ותשב באיתן קשתו א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף וכו':
(סוטה לו ע"ב)

רועה. מעת שנחלקה מלכות ישראל נקרא ישראל יוסף ואפרים כי הוא הבכור במקום ראובן, ואמר יעקב יקרא בהם שמי כלומר יקרא ישראל בשם יוסף כמו שנקרא בשמי ישראל, ואחר שזכר יוסף ואפרים ומנשה שהם בני יוסף כאילו זכר בנימין שהוא בן רחל ובניה עיקר ישראל, ואמר אתה שהיית רועה ישראל ונוהג אותם כצאן האזינה תפילת ישראל עמך בגלות, וכמו שהיית יושב הכרובים לאהבת ישראל להועד שם כבודך אליהם כן תופיע בכבודך כמאז אליהם:

ואמר אתה שהיית רועה ישראל בבית ראשון נזונים על ידך וכשגלינו לבבל היית נוהג כצאן יוסף שכאשר יוסף אשר הקדים בגלות מצרים עם השכינה כמ"ש בספר הזוהר כי גלו למצרים שכינה עמהם על ידי יוסף שהיה מרכבה אליה ועל כן הוא הנהיגם למצרים כרועה את צאנו כך שכינה עשתה כך שהלכה לבבל וניהגה אותנו שמה כרועה עדרו כאמרם ז''ל כי כשעולליה הלכו שבי לפני צר הם תינוחות של בית רבן יצאת שכינה עמהם וזהו ותצא מן בת ציון כל הדרה ועל כן עצרו כח ללכת לפני צר וכן היו שריה מזי רעב כאילים לא מצאו מרעה וילכו הליכה לאט כטבע הליכה עם היותם בלא כח לפני רודף שעם היות הרודף רץ והנרדפים מהלכים ולא רצים על כל זה היה הילוכם די למרוצת הרודף ואין זה כי אם שהשכינה שיצאת עם העוללים הלכה אתם כרועה עדרו שאינו עוזב עדרו וכן אמרו בספר הזוהר כי זה היה ענין מראה יחזקאל ליישב דעתם באמור להם כי אתם היתה שם השכינה וזהו נוהג כצאן יוסף ואחר הגלות ההוא חזרת להיות יושב הכרובים שנבנה בית שני והיית בו יושב הכרובים נחלה פניך הופיע לבנות השלישי כאשר הופעת בשני:

הופיעה. ענין הארה כמו הופיע מהר פארן (דברים ל״ב):

הופיעה. על הופעת וגילוי השכינה :

רועה - בעבור שהזכיר יעקב בברכותיו: משם רועה אבן ישראל על יוסף, על כן נוהג כצאן יוסף.

רועה. אתה רועה ישראל קשוב תפלתנו:

רעה ישראל. זה אחד מן ד' מילין רעה קמצין כתוב ה"א על פי המסורת וכן מצאתי בשני דפוסים ישנים ועיין מ"ש בישעיה סימן ס"ג:

א. רועה ישראל האזינה, שבזמן העבר היית רועה אותם וממלא כל צרכיהם, ב. נוהג כצאן יוסף, שנהגתם כצאן בין זאבים ולא פחדו, כמ"ש וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים, ג. יושב כרובים הופיעה, שאז בנית להם מקדש ושכנת בין בדי הארון על הכרובים וכן הופיעה גם עתה בבנין המקדש:

יוסף. וכל ישראל נקראים על שם יוסף לפי שהוא פירנסם וכלכלם בימי הרעב:

יושב הכרובים - שהיה הארון בתחלה בחלק יוסף ואחר כן בחלק בנימן ושניהם בני רחל במחשבת בני יעקב הראשונה מנשיו, וכן כתוב: בני רחל אשת יעקב, על כן: רחל מבכה על בניה וכל ישראל נקראו בשם אפרים, וזה הוא: ויקרא בהם שמי, או המשורר הזכיר מלחמה שהיתה לבני רחל עם גוים.

נוהג. אתה הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן ולפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו:

הכרובים. במדוייקים כ"י וגם בדפוס ישן מלא וא"ו וכן נכון כי לא נמנה במסורת פרשת תרומה במנין החסרים:

יושב הכרובים. כמו שנאמר (שמות כ״ה:כ״ב) ונועדתי לך שם וגו':

יושב. אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון הופיעה והאר לנו ישועה:

הופיעה. הראה גבורתך: