Kommentar zu Tehillim 80:3

לפני אפרים ובנימן ומנשה. כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שהם רשעים ואינם כדי עוררה גבורתך להם ולמה כי לכה לישועתה לנו לך נאה ועליך להושיע בין חייבים ובין זכאים כמו שנאמר למשה במצרים (שמות ג׳:ז׳) ראה ראיתי את עני עמי שתי ראיות הללו למה רואה אני שהם עתידים להכעיסני ואעפ"כ ראיתי את ענים מפני השבועה שנשבעתי לאברהם:

לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן: אמר רבי יוחנן כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם אם מזרע היהודים מרדכי וגו' אמרו ליה אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה יהודה דכתיב ידך בערף אויביך אינך דכתיב בהו לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך כי נפל תפול לפניו וכו':
(מגילה טז ע"א)

לפני. ולכה לישועתה לנו, תלך לפנינו להושיענו:

ואם חלושי זכות אנחנו להתעורר בגיננו זכור את רחל שהיתה מצרה ומבכה על בניה כמאמרם ז"ל באיכה רבתי ועליה נאמר מנעי את קולך כו' כי יש תקוה לאחריתך וכו' ומדגל מערבי אשר שם שכינה אשר שם היו בני רחל אפרים ובנימין ומנשה בזכותה עוררה עתה את גבורתך שלא תהיה גבורתך כישנה כאשר בראותך גוים מרקדים בהיכלך והיית כישנה בעיני הרואים אם היות שהן היא גבורתך עתה תהיה גבורתך בהתעוררות וזהו עוררה את גבורתך ולא למעננו תעשה כי אם למענך כי תצא שכינה מהגלות כי הנוגע לך הוא ישועתה לנו כי זה חפצנו יותר מישועתנו כאלו הושעתנו כי חביבה ישועתך לנו:

ולכה. כמו ולך כך הוא במסרה ור״ל עליך:

לפני - הזכיר אפרים בתחלה, כדרך יעקב ושהוא היה בעל הדגל.

לפני אפרים וגו׳‎. ר״‎ל לצורך גאולתם עורר את גבורתך וגו׳‎:

לפני אפרים. עיין מה שאכתוב במשלי סימן ד' על לפני אמי:

לפני אפרים ובנימין ומנשה וכו'. אפשר במ"ש אין זרעו של עשו נופל אלא ביד בניה של רחל ובעניותי כתבתי בדרושים דמוכח מרז"ל דסגי שיהיה במלחמה ההיא מבניה של רחל בהא סגי ומהני שיפול זרעו של עשו וז"ש לפני אפרים וכו' עוררה את גבורתך דסגי כשיהיו שם לפני דייקא הגם שמשאר שבטים רבים לוחמים והם נכנסים בעובי הקורה:

לפני, (חלק א') בקש שיעורר ה' גבורתו שהראה בימי קדם לפני אפרים ובנימין ומנשה, ויעזרם נגד צריהם הרוצים להרע להם, וידוע כי מאפרים ומנשה נפלו על חזקיה רבים, כנזכר בכתוב, עד שגלות נ"נ כלל יהודה ובנימין ואפרים ומנשה, ותפס ג' שבטים אלה שהם מבני יוסף, שהם העומדים נגד בני עשו, כמ"ש בית יוסף להבה ובית עשו לקש:

אפרים. במלחמת ארם כשצר על שומרון (מלכים א' כ') ושלח מלאכים לאחאב כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם:

ולכה - כמו לך אמרו בעלי המסורת, כי הוא מלא והטעם ולכה ועליך הדבר להושיענו וזה הפירוש איננו ישר בעיני.

ולכה. כמו ולך כן הוא ע״‎פ המסורה ור״‎ל עליך:

ולכה. בה"א והוא חד מן ד' ולכה כמו ולך על פי' המסורת והביאם ג"כ רש"י ז"ל וטעם הנגינה נמשך על מלת לישעתה שיש בה גלגל ואינה דבוקה למלת לנו כי הטעם מפריד ביניהם ואתי שפיר למאי דדריש ר' חלקי' בשם ר' אבהו ולכה מלא כתיב שכל הישועה כביכול שלך הוא שוחר טוב וב"ר פ"ט ודכוותי' דריש נמי ר' אבהו בפסוק יגל לבי בישועתך זה א' מן המקראות הקשין שישועתו של הקב"ה כביכול היא ישועתן של ישראל יגל לבי בישועתנו אין כתוב כאן אלא בישועתך אמר דוד ישועתך היא ישועתנו ודכוותי' בפסוק ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי ודכוותי' דריש נמי בפסוק רמה קרני בה' כי שמחתי בישועתך דוק ותשכח. ועיין עוד מה שכתבתי בישעיה מ"ג ושמואל ב' ז' (ירמיהו ל״א:כ״א) על פסוק למסלה דרך הלכתי וזוהר פ' קדושים דף צ' עמוד ב'. ריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ו כ"ח בחיי פרשת בשלח פסוק זה אלי ואנוהו:

מנשה. בימי יהואש בן יהואחז שנאמר (שם ב' י"ג) כי ראה ה' בעני ישראל כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש והכו שלש פעמים במלחמה שנאמר שם שלש פעמים הכהו יואש והשיב את ערי ישראל, בפירושים אחרים מצאתי שנאמר שלש פעמים תכה את ארם ואשר השיב את ערי ישראל:

לישעתה. מתחלפים הספרים ולפי המסורת חסר וא"ו כי הוא א' מן ו' חסרים בלישנא וסימן במ"ג תילים ל"ה ודוכתא אחריני:

בנימין. בימי אחשורוש שהיו מרדכי ואסתר בסכנה וכל הדור תלוי בהם:

ולכה לישועתה לנו. אין זה לשון הליכה אלא כמו לך וכן הוא במסורת ולכה איפוא דיעקב (בראשית כ״ז:ל״ז) ולכה אין בשורה מוצאת (שמואל ב י״ח:כ״ב) שמלה לכה קצין תהיה לנו וגו' (ישעיהו ג׳:ו׳):