Kommentar zu Tehillim 89:48

זכר אני מה חלד. מה זקנה יש לי הלא מעט ימי ודי לך שאתה נפרע ממני במותי קצר ימים:

זכור. ידבר על לשון אשר הוא מזרע דוד בגלות ואמר כי הוא מפחד מהמיתה ולא יראה הישועה ואולי לא יניח בן תחתיו והנה נפסקה המלכות, או בכל דור ודור יתאוה מי שהוא מזרע דוד שתהיה בימיו הישועה ויהיה הוא המלך המשיח, ואמר זכור אני מה בעולם כי מעט הוא חיי האדם, ואזכור על מה שהוא בראת כל בני אדם כי לתמותה בראת אותם החיים שוא והבל:

והנה זכר אני אברהם המדבר מה חלד שהוא כי חסד יבנה באופן שעל ידי עשות חסד יספיק להתקיים אך אם הוא על מה שהוא על קיום מה ה' שואל ממך וכו' אם כן שוא בחנם בראת כל בני אדם כי מי ומי יוכל לקיים כל מה שבכתוב ההוא כי הלא הבלי העולם יהוללום:

חלד. ענין זמן כמו האזינו כל יושבי חלד (לעיל מט):

זכור - זה המשורר ידבר על לשון ישראל בגלותם, כי כל אחד רואה שדור הולך ודור בא ואין מושיע וכמה יקוה המקוה ושנותיו קצרות וזה הוא: זכור מה אני ומה חלדי, כי מה ישרת אחורנית כדרך: אדם פטדה וברקת. חופש כל חדרי בטן.

זכר אני. בכל עת אני זוכר וחושב מה הוא הזמן שיש לי בזה העולם הלא הוא המעט ופן אמות ולא אראה הישועה:

זכר אני. בקמץ חטוף לא בחולם כמו שנמצא באיזה ספרים:

זכר אני, כי העמדת מלכות ב"ד הוא ההולך מהלך השלמות לכלל מין האנושי, ושמו של משיח הוא מן הדברים שקדמו לעולם כמ"ש חז"ל, כי הוא תכלית המין כולו והתכלית קודם במחשבה, ואם לא תבא הישועה האמתית הלא צריך לזכור אני מה חלד, הלא אז מציאותי בחלד הוא בחנם, וגם על מה שוא בראת כל בני אדם, שאז כלל מציאות מין האדם, הוא לשוא לחנם, אחר שלא יגיעו אל התכלית האחרון שזה יהיה בימי המשיח שיכירו כולם את שם ה' ויעבדוהו שכם אחד:

על מה שוא. לחנם ולהבל בראת כל בני אדם:

שוא. על חנם וכן שוא שקד שומר (לקמן קכז):

וחלד - כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ, זמן ידוע.

על מה שוא. למה בחנם בראת כל בני אדם אם ימות ולא יראה הישועה:

על מה שוא. השי"ן דגושה:

וחלדי כאין נגדך - ולמה בראתנו ואנחנו שוא כדרך אך הבל בני אדם כזב בני איש. והנה הטעם: כל אחד מישראל מתאונן בשביו כי ימות ולא יראה ישועת השם.