Kommentar zu Tehillim 90:4

כי אלף שנים בעיניך. אלף שנים של בני אדם הם כיום אחד של הקב"ה ועוד מן הלילה עמו כי יום א' של הקב"ה ומעט מן הלילה של הקב"ה הם אלף שנים שהרי לא אמר הכתו' שיהא יומו של הקב"ה אחד כאלף שנים אבל כשיצא מעט מן הלילה עמו אז יומו שלם והוי אלף שנים ולכך מת אדם הראשון תוך אלף שאם היה חי אלף היה יותר מיומו של הקב"ה ושמא שיעור אותה אשמורה הוא כמו שיש ממיתת אדם הראשון עד אלף שנים ואנן לא ידעינן כמה הוי אותה אשמורה כי אם מסברא (מצאתי) כי אלף שנים בעיניך וגו'. וכשעלתה תשובה בדעתך מתחלה יפה דנת ובראת אותה וראוין היו השנים לכך לפי (שלא) היו ימי בני אדם רבים שלא היו אלף שנים בעיניך אלא כיום הולך שעבר וחלף ומעט מן הלילה עמו שהרי אמרת לאדם הראשון (בראשית ב׳:י״ז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות וחיה תשע מאות ושלשים שנה נמצאו אלף שנים עולים ליום שלם ומעט מן הלילה עמו:

כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ: תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר מזמור שיר ליום השבת יום שכולו שבת ואומר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו וכו':
(סנהדרין צז ע"א)

כי. ואמרת לו גם כן מה הם חייך כי אילו יראה בעיניך ותחשב שתחיה אלף שנים מה שלא חיה האדם הראשון כאין הם כיון שסופו למות לפיכך אל תתגאה בחייך אם תאריך ימים כי כולם יחשבו כיום אתמול שעבר או כמו אשמורה אחת מאשמורות הלילה כולם עמל ויגע ורבותינו זכרונם לברכה פירשו בעיניך כנגד האל יתברך ואמר יומו של הקב"ה הוא אלף שנים רוצה לומר כי אלף שנים אינם נחשבים לו אלא כיום אחד:

כי אלף שנים כו' עוד חסד גדול עשית בראשונה עם אדם הראשון מה שאין כן בשאר דורות והוא כי הנה אלף שנים בעיניך כו' שהארכת לו אלף שנים תחת יום אחד שלנו כי יום אחד שהיה לו לחיות נתת לו אלף שנים כנודע כי השבעים הנותרים נתנם לדוד או למ"ד לכל דורות עולם כי ימי שנותם שבעים שנה מה שאין דרך חסד זה נמצא בדורות עולם להאריך כמה שנים תחת יום אחד כ"א זרמתם שנה יהיו כו' כלומר ולכן ראוי תשוב תרחם ולא תדקדק עמהם כאשר יבא ביאור הכתובים בס"ד. ולבאר הכתוב והתכת תיבותיו ראוי לשום לב אל אומרו כיום אתמול כי יעבור כו' כי אם הכונה הוא כי אלף שנים בעיניו יתברך כיום אחד שלנו בעינינו מי נתן יום אתמול בדבר והראוי יאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אחד בעינינו. ועוד אומרו כי יעבור כי הנה כי עבר מבעי ליה. ועוד כי גם שנאמר שהוא עתיד במקום עבר מי לא ידע שאתמול עבר. ועוד אומרו ואשמורה בלילה מה ענין אשמורת הלילה בזה. אמנם יאמר ראה נא ה' כמה הטבת חסדם עם אדם הראשון כי הנה כאשר גזרת עליו ביום אכלך ממנו מות תמות והוא כי יחיה יום משלנו והחלפת אותו ביום שלך אלף שנים ותקטן בעיניך החליף יום לאלף שנה כי אם את היום שלנו החלפת והגדלת והוספת עד יהי מקצתו כיום תמים והוא כי הנה אדם מעת חטאו היתה לו מדת חייו ח' שעות כי הלא בשעה א' מהיום הוצבר עפרו בב' גבלו בג' עשאו גולם בד'נפח בו נשמה בתחלת ה' סרח נמצא היה חייו מהחמישית והלאה הם ח' שעות שהוא שליש היום כי כ"ד שעות שהוא יום תמים שלישו ח' ואם כן גם כי יחליפו לו יום שלנו ביומו יתברך הלא יהיה שליש יום שלנו בשליש יומו יתברך שהוא שליש האלף אך השני השלישים יפלו אך מה עשית לו להשלים האלף העלית כאלו יום אתמול שהוא י"ב שעות כאלו לא עבר כי אם שעדיין היה עתיד לעבור והוא על כי בקר אור יום חמישי נאמר תוצא הארץ נפש חיה ואמרו רז"ל זו נפשו של אדם הראשון שהיא נפש החיונית ואחשוב למדו מג"ש נפש חיה מפסוק ויהי האדם לנפש חיה על כן מנה הוא יתברך י"ב שעות של חמישי שבו באה נפשו לעולם עם הח' שעות הנותרות וזהו כיום אתמול כי יעבור הרי כ' שעות ועדיין חסרים ד' על כן הוהפת עוד ד' שעות שהם שיעור אשמורה של לילה שהם ד' שעות כי ג' אשמורות הוי הלילה וזהו אשמורה בלילה שאשמורה א' של הלילה שעבר עשה כאלו עדיין היתה עתידה לעבור והוא כי הנה זה היה על צד החסד והרחמים ולא היתה בשתי אשמורות ראשונות הכנה להריק שפע חסד ורחמים שהן חמור נוער וכלבים צועקים כאשר בשלישית שהיא תינוק יונק כו' כי בה יש שדים כי יינק שפע חסד ורחמים כנודע וזהו ואשמורה א' בלילה שהיא המיוחדת כמדובר. וכונת הענין לומר לפניו יתברך זכור רחמיך הראשונים אשר עשית לאדם כי הארכת ימיו למען יתקן בהם את אשר עוות וחוסה וחמל על אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז וזה אמר זרמתם כו' כאשר יבא ביאורו בס"ד:

ואשמורה. הוא חלק משלשה חלקי הלילה נקראים אשמורה בלשון מקרא:

כי, בעיניך - עם בני אדם ידבר השם ואל תתמה בעבור שובו לשון רבים, ואחר כן בעיניך, כי כן משפט הלשון. זכור ימות עולם בינו, טפכם נשיכם וגרך.

כי אלף שנים. ר״‎ל ע״‎י היסורים כאילו תאמר להאדם הלא אף אם תחיה אלף שנים הלא יהי׳‎ בעיניך כיום אתמול כאשר יעבור כי אחר שעבר הזמן מה לו אם היה זמן מרובה או זמן מועט הלא הלך לו ואיננו:

ובעיניך. בגעיא:

כי אלף, כן תאמר אל בני אדם, שובו מעולם הזה הזמני, כי אלף שנים שחיית פה בעולם החומרי, הלא ידמו בעיניך כיום אתמול כי יעבר, וגם ידמו בעיניך כאשמורה בלילה, ומבאר נגד מ"ש כיום אתמול כי יעבור זרמתם, שזרמתם את האלף שנים כמו שזרמת את יום האתמול, (מציין מרוצת הזמן כמרוצת זרם מים שהשבולת שוטפת והולכת, וכל שבולת שוטף את חברו, כן כל רגע מרגעי הזמן שוטפת את רגע הקודמת לה מן ההוה אל העבר, ואין הבדל בין אם היה העבר יום אחד או אלף שנים, כי העבר איננו בהוה, והזמן החולף אפס מן המציאות), ונגד מ"ש ואשמורה בלילה, אמר שנה יהיו, כמו שבזמן של הלילה לא נעשה בה תנועה ופעולה, רק בה ישן הבע"הח ולא פעל מאומה, כן היו כל האלף שנים כאלו ישנת בהם, עד שמצד זה האלף שנים שחיית היו כלא היו מצד שני ענינים, א. מצד שנזרמו ונשטפו מן המציאות כיום אתמול, ב. מצד שגם בעת היו במציאות ישנת בם ולא עשית כל מאומה, בבקר שיעור הכתוב האלף שנים ידמו בעיניך בבקר כחציר יחלף כיום אתמול כי יעבר מדמה הבקר הבא בהוה כאילו צמח ויצא מן הזמן כצמח חדש, ור"ל בבקר שיצמח כחציר במציאות, ידמה הזמן של אלף שנים שעבר כיום אתמול:

כיום אתמול כי יעבור. שכבר עבר:

וטעם כיום – אולי חיית אתה בן אדם אלף שנים, ככה יהיו כיום אתמול, כי יעבור שכבר עבר, או כמו אשמורה בלילה. ועל דרך הפשט מה טעם לאמר כיום אתמול היה מספיק היום והנו כמו אילו חיה אלף שנים, ואשר יורה יושר, פירושי שיאמר: ימי שנותינו בהם שבעים שנה, שלא יגיעו לאלף ולפרש אותו על דור המבול רחוק הוא.

ואשמורה בלילה. וכמו משמרה אחת ממשמרות הלילה כי לאחר שעבר הזמן משמר אחד ואלף שנים לאחת תחשב:

ד"א יום של הקב"ה אלף שנים. שנא' כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ ד). ומצינו כי חיה תתק"ל שנים. ונשארו שבעים לדורות. שנא'. ימי שנותינו בהם שבעים שנה (שם שם י).