Kommentar zu Tehillim 90:3

תשב אנוש עד דכא. מביא אתה יסורין על האדם עד שאתה מחזירו להיות תשוש כח וקרוב למות, ותאמר לו ביסורין שובו בני אדם מדרכיכם הרעים:

תשב. עד היותו דכא בימי הזקנה, כלומר לא יועילו חזקו בימי בחורותיו כי אתה תשיבנו דכא:

תשב אנוש עד דכא כו' הלא אמרתי כי מעולם עד עולם אתה אל מתנהג בחסד אל והלא על זה ימצא פתחון פה בעל דין לחלוק ולומר הלא נגד עינינו כמה בני אדם מתייסרין ביסורין קשים ואיה החסד שמתנהג בו לזה אמר גם זה מפאת חסד הוא כי הנה תשב אנוש עד דכא ביסורין ולא בלבד תכוין להיטיב לו שיתן אל לבו לשוב בתשובה כי אם גם ותאמר שובו בני אדם כי כל רואיו יקבלו מוסר וישובו עד ה' וזהו תשב כו' ותאמר כו'.

עד דכא. מציין דכא כמקום מופשט שלשם ישוב האנוש, ותאמר שובו אל מקומכם בתחלה אל המעון שהוא האל :

תשב - אתה אל ולא אדם תקיף, כי תשב אנוש בימי הזקנה עד היותו דכא.

תשב אנוש. אתה משיב את האדם מן רוב אומץ חזקו אשר יהיה מדוכא ביסורים המחלישים כח ובזה כאלו תאמר לבני אדם שובו מדרכיכם הרעים על כי אין יסורים בלא עון:

תשב אנוש עד דכא. אפשר לומר דברוב רחמיו יתברך מלבד שהפליא חסדיו הרבים לקבל החוטא בתשובה עוד בה הקל מאד כי בהיות לו ענוה והוא מעביר על מדותיו חשוב ומקובל ומרוצה ומעבירין לו על כל פשעיו וכבר הרב עיר וקדיש הרמ"ק ז"ל פיו פתח בחכמה ויאמר לאדם הלא ידעת כי כמה וכמה חטאת וצריך תקון ואם יאמרו שתתענה כמה תעניות השב תשיב כשל כחי ושגבו ממני דברי הצומות ואם יאמרו לך לכפר על חטאתך צריך שתהיה זמן הרבה בסובלי חלאים ורבים מכאובים תחיל תזעק כי תאוה נפשך להיות בריא אולם וכל מיני חלאים ומכאובים הרחק מאד. ואם כה יאמרו צריך שימותו בניך הלא תענה אתה ה' תשמרם. ואם יגזרו עליך עניות ודלות לבך ימהר הרחק ממני כל מיני עוני ולא יחסר לחמי באופן שכל חולי ומדוה ועניות אינהו ואביזרייהו אל תאבה ובכה תבכה להנצל מהם. וזאת העצה היעוצה שתהיה בריא ומתפרנס בכבוד וכל בני ביתך חיים וטובים רק שתהיה עניו ומעביר על מדותיך כי בזה יתכפרו עונותיך זהת"ד בקצור וזה רמז תשב אנוש ולא די שאתה מקבלו בתשובה אלא שכל סיגופים וענינים מועילים לתשובה עד דכה שיהיה עניו ומעביר על מדותיו זה לבד יספיק. ולא עוד אלא שהוא כביכול קורא אותם שישובו שובו בנים שובבים וז"ש ותאמר שובו בני אדם:

תשב, כמו שהיית מעון הרוחות מאז, כן בעת תשב אנוש עד דכא, שהגוף יאפסו כחותיו עד שידכא וישוב אל האפס, בזה תאמר שובו בני אדם, תצוה לבני אדם שישובו מן חיי החומר אל מעונם ששכנו שם בתחלה, והוא שישובו אליך אל, שבך שכנו מעולם ועד עולם:

ותאמר שובו בני אדם. שישובו בני אדם בתשובה ועל די היסורים אומר להם כי הם השלוחים:

או יאמר בשום לב אל שינוי התארים שנכנס באנוש ויצא באדם. אך הוא כי הנה תואר אנוש יצדק בכל סוג יהודי אוי גוי אך אדם אינו כי אם בישראל כנודע מרז"ל באמור אתם קרויים אדם כו' דהי הענין כי הנה אחד מריסדי הנהגותיו עמנו הוא כי יתן אדם תחתינו טרם ישלח ידו בנו למען נראה ונקח מוסר כמד"א הכרתי גדם נשמו פנותם החרבתי חוצותם כו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר כו' וזה יאמר תשב אנוש עד דכא הוא הגוי אשר יצדק בו תואר זה כדי שעל ידי כן יראו ויקחו מוסר ישראל וזה ותאמר שובו בני אדם שהוא כאשר עשה במצרים ונאמר למען תספר כו' וידעתם כי אני ה':

ותאמר שובו בני אדם - אל העפר אשר לקחתם ממנה.