Kommentar zu Tehillim 92:2

טוב. יום השבת טוב להודות בו לה' משאר ימי השבוע כי האדם פנוי מעסקי העולם ונשמתו נח מטרדת הגוף ומתעסקת בחכמה ובעבודת האלהים, וטוב לומר לשמך עליון כי הנשמה העליונה תמצא מקום לשבח לך שאתה עליון:

ומה שאייחס לטוב לא על מציאות חיי שלא מתי כי אם מה שהוא טוב הוא להודות כו' כי על ידי הצלתי אודה את ה' מה שאין כן אם הייתי מת מיד כי לא שאול תודה ולא מות תהלל יה:

להודות לה' ולזמר לשמך. כבר בארתי (ז' י''ח) שבכ''מ ייחס ההודאה לה' והזמר לשמו, ושמו מורה על הפרסום ושם הוי''ה מציין הכרתו בעצמו וזה ע''י פלאותיו וע''ז בא הודאה פרטית שזה טובה פרטית, אבל הזמר והתהלה הוא מצד הפרסום הכללי שזה שמו וע''י הנהגתו הכללית, ובזה נקרא עליון, כי ההנהגה היא ע''י הטבע וה' עליון על כולם ואדוני האדונים :

טוב להודות - באמונת הלב ולזמר בפה ובגרון.

טוב להודות לה׳‎. טוב וישר לנו להודות לה׳‎ ולזמר לשמך העליון על כל:

טוב להודות לה'. לקב"ה ולזמר לשמך שכינתיה בסוד ויעש דוד שם ואני מכוין שתקבל הארה מי"ס וכל אחד כלולה מעשר ק' ושם אדני עם הכולל קס"ו גימטריא עליון כמש"ל:

טוב, מדבר נגד שני ההנהגות, נגד ההנהגה ההשגחיית, טוב להודות לה', ונגד ההנהגה הכללית ע"פ הטבע, טוב לזמר לשמך עליון, שבשם זה נתפרסם ויצא לו שם גם בין הגוים דקרי ליה אלהא דאלהיא ושהוא עליון על כולם:

(א) או שיעור הכתוב גם שיאות מזמור ושיר ליום השבת שהליץ עלי שנמשכו לי חיים ותיקון העולם:

לשמך עליון - שהוא עליון על כל השמות, או להודות בלשון ולזמר בכינור והעד עלי עשור.

(ב) אבל טוב הוא להודות לה' שקבל הסניגוריא ומפרש ואומר מה שאמרתי שהוא שיר הוא להודות לה' שריחם עלי במדת רחמיו ומה שאמרתי מזמור הוא ולזמר לשמך עליון שהוא לשמך אותו שעלה ונסתלק למעלה הוא שם אדנות הוא שכינה מדת הדין שנסתלקה למעלה וזהו לשמך עליון שנסתלק עליון מעל הארץ שעל ידי זמירות תשוב תעלה דתוקן העולם.

ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן. עד שהוא יוצא פגע בו אדם הראשון. אמר לו מה נעשה בדינך. אמר לו אילולי שהודיתי כבר הייתי אבוד מן העולם. מיד תמה אדם ואמר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון (תהלים צב ב). למדה עליו שבת זכות. שנא' מזמור שיר ליום השבת (שם שם א).

פרשת יתרו כתיב טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון (תהלים צב ב), טוב היה ליתרו כיון ששמע גבורות ה׳, נתן הודייה לשם הנכבד, שנא' וישמע יתרו כהן מדין חותן משה, ובסוף הענין כתוב ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה וגו׳ עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלהים (שמות יח י ויא).