Kommentar zu Tehillim 92:4

עלי עשור ועלי נבל. כנור של עשרה נימין:

עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכה"א עלי הגיון בכנור וכו':
(עירובין כא ע"א)

עלי עשור. נגיד בפה ובכלי הניגון:

ואי אלו לילות הם הלא הוא אותם שהם עלי עשור ועלי נבל הוא המנגן בלילות עלי עשור וכו' הוא דוד שבא לתקן כי הוא אדם כנודע ויתקן באשר ה' אתו כי אינו מי שיצטרך להתחיל לנגן בידיו ולהגות בזמר בכלי הנגון כי אם הוא אותו שיזמר עלי הגיון בכנור שהוא שמה שהיה מזמר היה על היות תחלה הגיון בכנור מאליו כי היתה רוח צפונית מנשבת בכנור והוגה מאליו והוא על דוד כי הוא עצמו אדם הראשון והוא מזמר על תיקון השכינה הוא שמך עליון שהזכיר שנסתלקה למעלה ועל ידי מזמורי דוד מתקנת וחוזרת ועל ידי כן מתקיימת אמונת טוב העתיד לאדם במלך העתיד מלך המשיח והיה זה בלילות שהיה דוד מזמר בכל לילה ובזה ביאר אומרו ואמונתך בלילות והיה זה ע"י מה שהאריך לאדם הוא ית' שאל"כ לא היה יוצא שת לעולם שמזרעו יצא דוד לתקן את אשר עותו כי הוא אדם הוא דוד הוא משיח ואדם התחיל לשוב ודוד גמר התיקון להכין לזמן מלך המשיח כמו שאמרו ז"ל אלה תולדות פרץ כו' שאמרו רז"ל כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ מב' אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ והטעם כי על ידי חטא אדם הראשון לקה העולם בו' דברים שהם זיוו חייו קומתו מאורות פירות הארץ פירות האילן ועל כן אלה תולדות השמים כו' מלא כי ששה דברים היו בו מה שלא היו אחרי חטא אדם ויתוקן על ידי מלך המשיח שהוא בן פרץ ועל כן אלה תולדות פרץ מלא והלא עדיין צריך טעם למה נרמז מילוי בפרץ שם ולא בפרשה שמזכיר לידתו אך הוא כי שם שמספר מביאת דוד לעולם אשר על ידו היה התיקון על כן שם נרמז ועוד אמרו בספר הזוהר כי מלבד אלו הששה דברים הנאמרים גם כן נתקלל האדם עשר קללות ובאת רבקה וגלגלה עשר ברכות ויתן לך האלהים כו' שהן מתקיימות לעתיד לבא כמאמרם ז"ל וגם לזה צריך תיקון והוא ע"י דוד בזמירותיו וכמאמרנו באמרו ותדבר על בית עבדך למרחוק כו' וזה אחשוב כוון פה באמרו עלי עשור ועלי נבל וכו' שהוא כי ישוב אדם בדוד לזמר בלילות עלי עשור שהוא נבל עשור של עשר יתרים לרמוז תיקון לבל יעדרו העשר ברכות ועלי נבל סתם בעל ו' יתרים להכין תיקון הששה דברים שלקה העולם וה' עזרו כי היה עלי הגיון בכנור כי היה שירו על היות הגיון בכנור עצמו מאליו מאתו ית' כמדובר:

הגיון. ענין דבור:

עלי - אלה כלי ניגונים והגיון נועם השיר, או שם כלי הניגון.

עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין:

עלי עשור ועלי נבל. אמרו בערכין דף י"ג ע"ב תנא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של ז' נימין וכו' ושל ימות המשיח ח' וכו' של עה"ב עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל והרב צאן קדשים כתב יש ליתן טעם דכנור של מקדש של ז' נימין. דכבשנו ז' עממין וכו' ולעתיד יהיו ח' כי היינו משועבדים לד' מלכיות שכפולות ח' בבל כשדים. פרס מדי. יון מוקדון. ישמעאל אדום. ויוסיף קני קדמוני קניזי ויהיו עשר ועד"ה בבנין ראשון סוד בת שבע והיא המתהלכת בינינו וזהו הכנור שהיה למעלה ממטתו של דוד עכ"ל. ולפי דבריו אפשר דלימות המשיח ח' לרמוז דבת שבע נשפעת מאד מבינה מדה ח' ממטה למעלה. של עה"ב עשר שהיא שלימה בי"ס. כנור הוא כ"ו גימטריא הוי"ה נ"ר רומז למלכות וא"ש ההי"ב:

עלי עשור, שנגוני המוסיקא וערך תנועותיה יתדמו עם ערך העולם הכללי וניגון המוסיקא הכללית, אשר יתחלף ערכה לפעמים בניגון הדומה לעשור כערך הגלגלים שהם כנור של עשר נימין, או בנבל שהם השמונה נימין מחשבון גלגל המזלות ולמטה:

ועשור. הוא כלי הניגון שיש בו עשרה יתרים:

(ב) או שיעור הכתובים ענין המשנה שיהיה אדם נותן הודאה על העבר וצועק על העתיד לבא וזהו טוב להודות לה' על העבר שנתן לי חיים ולזמר וכו' על העתיד על היות שמך עליון שנסתלקה שכינה ויהיה העולם הולך ומתקלקל ועל ידי זמירות יתוקן שהם של דוד כאשר יבא ופי' על הא' להגיד וכו' ועל הב' ואמונתך שאנו מאמינים שתתקן הוא עלי עשור וכו' ככל האמור:

עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים:

והגיון. הוא נועם השיר באומרם אותו על הכינור: