Kommentar zu Tehillim 94:5

עמך. ישראל הם הנקראים עם ה' ונחלת ה' ואותם שהם בישראל חזקים ובעזרת המלכות ידכאו אותם הרשעים הפרוצים ויענו אותם כאשר יוכלו לעשות, אבל החלושים אלמנה וגר ויתומים יהרגו אותם שאין להם תובעים:

וגם בפועל הרע נסו אל בהדרגה ראשונה עמך ה' הם הבלתי קרובים בעצם אליך רק היותם נקראים על שמך ידכאו ובראותם שלא תפקוד נכנסו יותר ונחלתך הם הקרובים אליך קדושים אשר בארץ הנקראים נחלה הנשאר בציון והנותר בירושלים שהם הצדיקים יענו:

ידכאו. ענין כתיתה ושבירה:

עמך ידכאו, ונחלתך יענו. עם מושג הנחלה מקושר הדבוק הרוחני שיש לו עמהם ע''י נפשותיהם וקדושתם והשראת שכינתו בם, משא''כ שם עם מציין רק קשר העם עם מלכם, שהוא קשר מדיני וגופני (עמ''ש ירמיה ב' ז'), וע''כ על נחלתך אמר יענו, שעם מושג העינוי מקושר תמיד ההכנעה הנפשיית, וזה ההבדל בנו ובין ידכאו שבא על הגוף :

עמך, ידכאו - הפך ותאמרו בלב וידכאו במעשה.

ונחלתך. בגעיא:

(ה-ו) עמך, גם זאת מדברי פועלי און, הם טוענים לאמר, עד מתי רשעים ה' הלא הם ידכאו את עמך ויענו את נחלתך וגם אלמנה וגר יהרגו, שמרצחים את הצדיקים ואת החלשים, עד מתי יהיה זה ולא תעשה משפט, כן יביעו ידברו עתק ויתאמרו כל פועלי און, ר"ל כן יטענו נגד ה':

יענו. מלשון ענוי:

ועמך ונחלתך – הפך רשעים.