Kommentar zu Tehillim 94:4

יתאמרו. ישתבחו כמו (דברים כו) האמרת והאמירך:

יביעו ענין דיבור. ועוד אמר:

ובדבור יביעו ידברו עתק ובמעשה יתאמרו בפועל כל פועלי און שעל ידי ראותם שלא תפקוד הרהור ודבור יתאמרו לפעול הפועלי און בפועל:

יביעו. ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט):

יבע, ידברו, יתאמרו. נבע מציין נזילת הדברים מן מקור המחשבה, כמו שינבעו המים מן המקורות, והדבור מציין הרחבת הדברים בראיות וטענות, והאמירה מציין האמירה ההחלטית היוצאת ע''י הדבור והוכוח, כמ''ש בס' התו''ה (ויקרא סי' ג') באורך, ובא ע''מ התפעל שמורה על המדומה, שנדמה להם שהחליטו אמירה מכרעת מופתיית :

יביעו ידברו - דבר עתק.

אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פועלי און, המשורר מזכיר דברי פועלי און, שפועלי און הם יביעו וידברו עתק ויתאמרו לאמר "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע" ר"ל הם טוענים, מדוע ה' מחריש להרשעים, והלא ראוי שיופיע להענש אותם מצד ג' עניניים, א. מצד שאתה אל נקמות, וראי שתופיע לעשות נקמה ברשעים, ב. הלא ראוי שתנשא מצד שאתה שופט הארץ, ותשב גמול על גאים, שזה מחויב שתעשה מצד המשפט להשיב להם גמול כפי מעשיהם הרעים, ג. זה מחויב מצד היושר כי עד מתי ימצאו רשעים ועד מתי רשעים יעלוזו בהצלחה, - טענה זו, יביעו וידברו עתק ויתאמרו בטענה זו כל פועלי און, להוכיח מזה שאין השגחה ושאין שכר ועונש:

ידברו. הכפל לחזק כלומר כי תמיד הם מדברים נגדך גבוהות:

עתק. דבור חזק כמו יצא עתק מפיכם (ש״א ב׳):

יתאמרו - יתרוממו, כנגד: את ה' האמרת בראש אמיר שהוא הסעיף הגבוה.

עתק. דבר עתק וחזק:

יתאמרו. מלשון התרוממות וכן את ה׳ האמרת (דברים כו):

ותאמרו. יתגאו ויתגדלו נגדך, וכן את ה' האמרת הגדלת: