Kommentar zu Tehillim 95:2

נקדמה. ענין הזמנה:

משיבים הם ואומרים למה נלך מהעולם בבטחון העתיד שנרננה כו' טוב טוב נבקש לתקן בהווה לבא עם אחינו לארץ ולזה נהפך השיטה שלא כדברך שנרננה ואחר כך נריעה כי אם שנקדמה פניו תחלה בתודה ווידוים כד"א תן לו תודה ואחר שיקבלנו בזמירות נריע לו לשם הרחמים עצמו והלואי שגם בהיות הזמירות בהכנעה והוא שם רחמים שיועיל לנו:

נקדמה - שנודה לו ותרועתינו תהיה עם זמירות, כי זאת היא התודה והזמירות, כי הוא תקיף.

נקדמה. נקדם עצמינו לבוא מול פניו בהודאת שפתים להודות לו על הטובה הבאה:

נקדמה פניו בתודה. אפשר דהכונה לכו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות נרננה בשמחה תהיה ההליכה כדי אשר נריעה לצור ישענו. ואח"כ נקדמה פניו בתודה לומר וידוי על חטא ועון וזה יהיה בהכנעה ועצבות ובושה וכלימה. ואחר הודוי תכף יבטח בה' שהוא בעל הרחמים ויתעורר בשמחה בזמירות נריע לו כמ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י ז"ל דמלבד שעת ודוי שיהיה עצב ואם יכול יבכה על העונות. וכל השאר יהיה בשמחה גדולה:

נקדמה, ההכרה השנית שנשיג מעשיו הכוללים מן המיוחדים, וזה מיוחד לישראל, שהשגחתו הפרטיית דבוקה עמהם והרבה לעשות עמהם אותות ומופתים עד שהכירו מזה שהוא משגיח עליהם בהשגחה פרטית מופלאת, ועי"כ הכירו ג"כ שהוא הבורא שברא כל, כי מי שיוכל לשנות הטבע הוא בראה בהכרח, ושע"כ התחיל במעמד הר סיני אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אני ה' אשר בראתי את העולם, כמ"ש הכוזרי, מפני שלנו נודע ה' על ידי הטובות הפרטיות שעשה עמנו וע"י השגחתו, ועז"א נקדמה פניו בתודה שתחלה נבוא בתודה והודאה על טובותיו הפרטיים אלינו, ואח"כ בזמירות נריע לו שהוא ספור שבחיו הכוללים:

בתודה. בתודת שפתים שנודה לו הטוב שעשה לנו: