Kommentar zu Tehillim 95:4

ותועפות. לשון גובה כעוף המעופף:

מחקרי. המ"ם בסגול, וכמו שגבוהים השמים והארץ בידו והוא מלך עליהם כן בידו תחתיות הארץ, ואמר בהם לשון מחקר על דרך ויחקרו מוסדי ארץ למטה:

ומתודים אנו שחטאנו במה שיראנו את עמלק יושב בארץ הנגב הוא הר כאמרו עלו זה בנגב וכו' ואת האמורי היושב בהר כי אשר בידו מחקרי ארץ שהוא אפי' קצוות שאין מציאותם מושג רק על ידי חקירות כ"ש שתועפות שראינו בהרים הנז' שלו הם ויתנם בידינו וחטאנו בפחד פחדנו:

מחקרי. מלשון חקירה וחפוש:

אשר - בעבור שהזכיר צבא השמים, אמר: כי ברשותו תחתיות ארץ, גם ההרים הגבוהים על הארץ.

מחקרי ארץ. דברים הנעלמים בארץ אשר יחקרו בדעת להבינם:

(ד-ה) אשר, שיעור הכתובים, לכל אלהים הוא אל גדול ומלך גדול מצד שבידו מחקרי ארץ ומצד שלו הים והוא עשהו, שהם ישיגוהו ע"י מעשיו הכוללים, מצד שברא ארץ והרים וימים, אבל אנחנו נשתחוה ונכרעה ונברכה מצד שהוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו, היינו מצד מעשיו המיוחדים וטובותיו הפרטים אלינו והנה באר הבדל גדול בזה, כי העכו"ם שהם יכירוהו רק מצד מעשיו הכוללים, שע"י שיראו שיסד את המציאות בחכמה נפלאה ולבעבור תכלית, עי"ז יכירו ג"כ שהוא משגיח על קיום הבריאה והתמדתה, הנה הם לא ישיגו רק שהוא מקיים הבריאה ומעמידה עפ"י חקים הטבעיים אשר יסד בעת היצירה, וכן לפי השגתם עשה כל מה שעשה לכונן את התבל מצד רצונו לבד, ואין לה קשר עם מעשים הבחיריים של בני אדם, וז"ש שהם יכירו שבידו מחקרי ארץ, שהם בידו וכחו, ושהם בידו לא ביד בני אדם, ר"ל שאין זה תלוי במעשיהם, וגם תועפות הרים לו, שהגם שהארץ נשתנה אחר הבריאה הראשונה והולידה הרים וגבעות, (כי ההרים נולדו אחר הבריאה) בכל זאת אין זה מצד בחירת הארץ ורצונה רק הוא מיוחס לו להשם בלבד, אל חקים הטבעיים שיסד בארץ שעל פיהם יעמדו הרים על ידי רעש הארץ או הטבעת מקומות ודומיהם, וכן אשר לו הים שזה ג"כ מיוחס לו, מה שאחר הבריאה הראשונה אמר יקוו המים ונעשה הים והיבשה:

ותועפות הרים לו. זכר תחתיות הארץ וזכר גבהי הארץ והם הרים הגבוהים, זהו ותועפות הרים לו:

ותועפות. ענין גבהות ע״ש העוף אשר יעופף בגובה האויר:

ותועפות - כח. ויש אומרים: כמו קרנים.

ותועפות. גבהי ההרים המה לו:

לכו נרננה לה' וגו' אשר בידו מחקרי ארץ. הנה אלו הפרשות אמרן משה רבינו, אכן היה צריכים להאמר דרך דוד המלך ע"ה ואינם מפורשים בתורה, ובאמת למבקשי ה' המה יופיעו מפורש בתורה במקום שהם כתובים כי תורה הוא יותר נגלה מנביאים וכתובים. אשר בידו מחקרי ארץ, ארץ רומז ללב שמהלב ישפע רצון לכל הגוף וכן מארץ ישפע השפע לכל העולם, ומחקרי ארץ נקראו עורקי הלב שמעוררים הרצון לדקדק כחוט השערה אף בלי דעת האדם כלל ורק השי"ת יודע, וזהו אשר בידו מחקרי ארץ, ותועפות הרים לו תועפות הוא לשון מהירות והרים רומז על כוחות והיינו שיש כוחות נמהרים שאין ביד האדם להשמר מזה כגון העינים והאזנים והחוטם שאיתא במדרש (תנחומא תולדות י"ב) שאינם ברשותו של אדם, לכן כתיב ותועפות הרים לו שבמקומות האלו שם השי"ת לבדו שולט. אשר לו הים, ים רומז לתאוה והיינו שאפילו במקום שגובר על האדם התאוה גם אז רואה השי"ת כמה טרדה נמצא בו וכמה ישוב הדעת נמצא אז בו, וכדאיתא (שוחר טוב צ"ה) הקב"ה יודע כמה מדות יש בים, ויבשת ידיו יצרו, זה הוא סוד עמוק כמו שאיתא בגמ' (כתובות ה'.) דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ וכו' השיב בבלי אחד ורבי חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ונתבאר בחלק זה (ליקוטי הש"ס כתובות) שאף שכתיב (ישעיה מ"ח,י"ג) ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, שבשמים ניכר החסד שהוא מדת ימין וארץ רומז להסתר ונדמה שנברא בשמאל, אבל באמת בכל הסתרה בשורשה יש חסד אל רק נסתר כי שיקרא על שם ישראל שעל ידי עבודתם יתגלה זאת בעוה"ז בעת שיגלה השי"ת את אורו, וזה שכתיב ויבשת ידיו יצרו שיבשת רומז להסתר וגם זה באמת הוא בימין אכן רבי חייא רצה לעורר זאת קודם הזמן ולכן נקרא אז בגמ' בשם בבלי כמו שאיתא בגמ' (מנחות צ"ט:) הבבלים אוכלין אותו כשהוא חי ומפרש בגמ' (שם ק'.) לא בבליים הם אלא אלכסנדרים הם ומתוך ששונאים את הבבליים קורין אותן על שם בבליים, והיינו שמי שרוצה למהר הדבר קודם הזמן נקרא בבלי.