Kommentar zu Tehillim 95:6

נברכה. לשון ויברך את הגמלים (בראשית כד):

בואו. יאמרו איש לאחיו בואו ונשתחוה כי חייבין אנו להודות לו ולכרוע לפניו בכל מיני כריעות:

על כן על דבריהם אלה משיב מרע"ה אליהם ואומר הלא אמרתי אליכם לכו עתה מהעולם כגזרת ה' ונרננה לעתיד ולא אביתם אלא לבקש לבא עם אחיכם וחשבתם לתקן במה שתקדמו בתודה עשו כן ולא כאמרי לכו כי אם בואו אך לא יספיק לכם הקדמת תודה כי אם גם נשתחוה בפישוט ידים ורגלים וכריעה וקידה לפני ה' עושנו אשר אחר צאת נפשנו בסיני חזר ועשאנו ומי שאז החיינו גם עתה לא יקשה בעיניו לרחמכם:

עושנו. ענין הרמה וגדולה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳):

נכרעה, נברכה. כרע הוא כריעת הראש עם קצת הגוף, ונברכה היא כריעת הברכים בארץ, כמו כרעו על ברכיהם :

בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו.

נשתחוה. הוא שטוח כל הגוף בארץ:

לפני ה'. הלמ"ד במאריך בס"ס: (זה המזמור צ"ו כתיב ג"כ בגד"ה א' ט"ו סמוך למזמור הודו לה' קראו בשמו אחר פסוק ובנביאי אל תרעו ואמרו רבותינו שהחלק הראשון היו אומרים אותו בבוקר והחלק השני היו אומרים בערב ויש בין מזמור זה לאותו שבד"ה איזה חילופים במלות שונות כמו שנמצא גם במזמור הודו ובתרתי להעיר על קצת מהם כדי להבחין בין זה לזה ומי שיתן בהם טעם לשבח ישא ברכה מאת ה'):

באו, אבל אנחנו אין אנו מכירים אותו תחלה ע"י מעשיו הכוללים, כי אנחנו, באו ונשתחוה ונכרעה לפני ה', לא בעבור שברא כלל המציאות רק בעבור שהוא עשנו, שעשה אותנו לו לעם, שאנחנו נשיג אותו תחלה על ידי טובותיו המיוחדים:

נשתחוה. הוא שטוח כל הגוף בארץ בפישוט ידים ורגלים:

נברכה - כמו: ויברך על ברכיו.

ונכרעה. הוא כפיפת הראש וקצת הגוף נברכה. הוא כריעת הברכיים על הארץ:

ונכרעה. כריעת הראש עם קצת הגוף כמו שאנו כורעים בברכות:

וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.

עושנו. המגדל והמרומם אותנו:

נברכה. היא כריעת הברכים בארץ:

לפני ה' עושנו. מגדלנו ומרוממנו כי הוא שופטנו: