Kommentar zu Tehillim 95:7

היום. בעולם הזה אם בקולו תשמעו:

הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ: אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות אמרו לו ואף על פי כן אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן וכו':
(סנהדרין צח ע"א)

ואנחנו עם מרעיתו. שרעה אותנו עד הלום:

כי הלא הוא אלהינו וגם של אומות וגם לא יזוננו על ידי שר כי אם ואנחנו עם מרעיתו ולא כרועה עדרו ירעה מדשא הארץ או על ידי מה שימציא לו ריוח והוא מתפרנס על ידי עצמו אלא צאן ידו שמידו ימטיר לנו לחם מן השמים וזאת עצתי באו .נשתחוה כו' הוא כדי שיהיה היום ולא כמאמרי לכו כו' אך צריך היה אם בקולו תשמעו:

אם. כאשר וכן ואם יהיה יובל (במדבר לז):

עם מרעיתו וצאן ידו. היל''ל עם ידו וצאן מרעיתו, כי העם ימשול עליהם המלך בידו, והרועה ירעה צאנו, אמנם ה' ימשול עלינו מצד שהוא רועה אותנו לא בכח ויד, וירעה אותנו מצד שהוא בעל היכולת ר''ל בכח למעלה מן הטבע :

כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו.

עם מרעיתו. שהוא רועה ומנהיג אותנו:

כי הוא אלהינו, אנחנו משיגים אותו מצד שהוא אלהינו המיוחד אלינו, לא ע"י הבריאה הכללית רק ע"י השגחתו הפרטית עלינו, שיש קשר בינינו ובינו, אם מצדו שהוא אלהינו, ואם מצדנו שאנחנו עם מרעיתו צאן ידו, שרועה אותנו כרועה עדרו ירעה והפליג טובותיו עלינו, עוד יש הבדל בזה, שיחוס הבורא עם הנבראים אינו תלוי בבחירתם החפשיית כי הוא ענין הכרחי מצד שבראם ואינו דבר מתחדש ולא דבר התלוי ברצונם ועז"א אשר בידו מחקרי ארץ ר"ל שהוא דבר התלוי בידו, וכן השנוים שנעשו כמו ההרים והים והיבשה מיוחס לו, אבל יחוס ה' וקשורו עם עמו הוא דבר התלוי בבחירתם, והוא דבר מתחדש עפ"י מעשיהם, שעז"א אבל מה שהוא אלהינו ומה שאנחנו עמו וצאן מרעיתו הוא דבר מתחדש היום ותלוי בבחירתנו אם בקולו תשמעו:

וצאן ידו. שנחה אותנו בשבט אמונתו:

וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו.

וצאן ידו. ר״‎ל כמו הרועה הרחמני אשר ינהג הצאן עם נטיית היד ולא במקל:

היום. קנה אותנו מבית עבדים ונהיה צאן ידו והוא אלהינו:

וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.

היום. ר״‎ל היום ההוא ינהיג אתכם כן כאשר בקולו תשמעו:

אם בקולו תשמעו. שלא תהיו כאבותיהם דור המדבר, כי תכף שגאלה מבית עבדים נסו אותו ברפידים כמו שעשו אבותיכם במריבה: