Kommentar zu Tehillim 96:8

הבו לה' בני אלים. תנו לו בפיכם כבוד ועוז וכן תנו לו הכבוד במעשה שתשאו לו מנחה:

הבו לה' כו' הנה מעט מעט תקנו האמונה לגמרי שאחר תתכם לה' הכבוד ועוז שלא תתנו העוז לה' והכבוד לאלהיכם לעבדם כי אם תודו כי הכל לה' ושאליו יתברך לבדו ראוי לעבוד ועדיין אפשר כי לא יוסר מפיכם שם אלהים מהם שתקראו אותם אלהים והמה לא אלהים כי גנוב הוא שם זה עליהם אך מעתה הבו לה' כבוד שמו שהוא שלא תתנו כבוד שמו לזולתו לקרא לאלהיכם אלהים כ"א הבו לה' לבדו כבוד שמו המיוחד לו כי אין צריך לומר שלא תכנום בשם אלהכם כ"א אף שם אלהים סתם לא תכנו עליהם ואחר הודיעי אתכם כי הוא לבדו אלהים אל תאמרו מה בצע אם לא תקבלו גרים לימות המשיח לז"א עשו לפי עצתי ואקרבכם לחצרות ה' כישראל והוא ענין שהנביא דבר והביאו את כל אחיכם מנחה לה' בסוסים וכו' וגם מהם אקח לכהנים ללוים וכו' והפירוש שיראה עיקר הוא שגם מהמביאים יקח לכהנים ללוים אפילו לא נאמר שהוא לשרת את הכהנים כו' לא יבצר מלהיות להם מבוא בחצרות ה' כעזרת ישראל לפחות ככל אישי ישראל וזה יאמר עוד אזכה אתכם משפחות עמים באשר אני מיעץ אתכם ששאו מנחה עליכם או בסוסים בפרדים וכו' ועל ידי כן ובאו לחצרותיו. או יאמר שאו מנחה כו' לומר אל יעלה על רוחכם כי יש לו להחזיק לכם טובה שתבאו לחצרותיו כי נהפוך הוא כי אדרבה אתם הנושאים ומקבלים דורון ממנו ית' במה שיניח אתכם לבא לחצרותיו מעין מאז"ל על המקדש את האשה שאם אדם חשוב הוא אפילו נתנה היא ואמר הוא מקודשת כי במה שרצה לקבל ממנה יחשב כנותן לה הוא ועל דרך זה יאמר כי במה שמניח אתכם לבא לחצרותיו לנושאים ומקבלים דורון ממנו תחשבו וזהו שאו מנחה ובאו לחצרותיו כי מלת שאו לשון קבלה כד"א שאו את ראש כו' שא את ראש כו' שתרגומו קבל:

הבו - טעם כבוד שמו - הוא הארון שהוא נקרא שם, על כן ובואו לחצרותיו.

כבוד שמו. כבוד הראוי לשמו:

ובאו לחצרותיו. בד"ה ובאו לפניו:

בחצרותיו. והם חצרות בית המקדש לכבוד שמו:

שאו. סבלו מנחה על הכתף ובואו עמה לחצרותיו בה״‎מ: