Kommentar zu Tehillim 97:4

ברקיו. זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו):

האירו. כלומר שיהיו משפטיו נראים לכל כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך:

ואל תתמה כי הנה אין כל חדש כי מעין זה היה במתן תורה כי האירו ברקיו תבל שכל תבל היו מאירים ברקי קרני אור השכינה ואז היו ב' הפכים יחד והוא כי ראתה הארץ כי כל יושבי ארץ ראו ויכלו לסבול אשר אין ספק שניצוצות השמש כאין לערך ברקי אורו יתברך ואין סובל ומצד אחר ותחל הארץ וזהו ראתה ותחל הארץ:

ותחל. מלשון חלחלה:

האירו - הטעם כמנהג הגשם ברדתו וברקיו הם הסבות ולא יבינום, רק המשכילים והרואים במראה העין יחילו.

האירו. הברקים יהיו גדולים עד שיאירו לכל העולם:

האירו ברקיו. קדמאה במזמור ע"ז האירו ברקים בתראה האירו ברקיו. קדמאה רגזה ותרעש בתראה ראתה ותחל. קדמאה במזמור נ' ויגידו שמים בתראה הגידו השמים:

ותחל. ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפניו דגי הים:

ראתה ותחל הארץ. או יהיה האירו ברקיו כמשמעו על האש שימטיר עליהם ויהיו הברקים גדולים ותמידין עד שיפחדו כל העמים:

ראתה. כשתראה הארץ להב הברקים אז תחיל ותרעד:

ותחל. לשון חיל כיולדה (מיכה ד):

הארץ. ר"ל יושבי הארץ: