Kommentar zu Tehillim 97:6

הגידו. השמים בהמטירם אבני חלגביש ואש גפרית על הרשעים יגידו צדק האל כי זהו צדקו וכבודו בעשותו משפט ברשעים עד כלותם:

ושמא תאמר והלא זה יפלא דהא לא עביד קב"ה ניסא לשקרא ואיך ראתה כל הארץ שהוא כל העמים ונתן להם הוא יתברך כח לסבול לז"א שהוא כי רצה ה' לעשות ב' דברים שהגידו השמים צדקו שמה שנמסו הרים כדונג יכלו לסבול ישראל וזה יגידו השמים שהוא מאמר רבי יהודה במכילתא שהיו ישראל משולהבים מאש של מעלה ואמר הקב"ה לשמים הזילו על בני טל וכו' הרי כי הגידו בזה צדקו יתברך ומה שסבלו העמים הראיה עם היותם רחוקים שלא הגיע אליהם שיעור חום שהיה לישראל כי נתן להם ולעיניהם כח לסבול הוא כי רצה ה' לפרסם כבודו בכל העמים וזהו וראו כל העמים כבודו:

הגידו - יושבי שמים, כי הם עושים דברי השם.

השמים. מלאכי השמים יספרו צדקו שעשה לישראל:

הגידו, ובזה יראו כי הנהגת השמים והמערכת אינה הנהגה מוכרחת לפי חקי הטבע, רק שהיא הנהגה מסודרת לפי הצדק והמשפט, והשמים הגידו צדקו, שעל ידם יגמול ויעניש, ולא בחלקים לבד, כי כל העמים יראו כבודו, ור"ל כי לפי דעת בעלי הצאב"א כל העשוי בעולם השפל בא מצד מוסבת המערכת וחיוב התולדות, עד שהשמים במערכתם אינם מביטים על הצדק והיושר כפי המעשה, רק סובבים כפי המחויב במערכתם הגם שיקרה עול לצדיק וטוב לרשע, אבל עתה הגידו שמים צדקו זאת שנית לדעת בעלי הצאב"א כל כוכב מושל ופועל בכחו הטבעי רק על חלק אחד מכדור הארץ, ועל עם מבלתי עם אחר, אבל עתה יראו כל העמים כבודו, כי הוא בחפצו מנהיג המערכת לפי רצונו לפי חקי צדקו הנהגה כוללת את כל העמים, וממילא יבושו כל עובדי פסל, ר"ל בין עובדי פסל, בחשבם שע"י הפסל יורידו עליהם רוחנית איזה כוכב מן הכוכבים, או מן חילי השמים, ובין המתהללים באלילים, בחשבם שהם או ארץ מושבותם, מושגח מאיזה אליל המשפיע עליהם יקר וגדולה, כי עתה יראו כי לו השתחוו כל אלהים, שכל כחות הנמצאות משתחוים לפניו, מכירים שהוא מושל עליהם להנהיגם כחפצו: