Kommentar zu Tehillim 98:2

הודיע, חצי הפסוק האחרון הוא פירוש חצי הפסוק הראשון:

ועוד טענה שנית כי הלא מעתה ראוי לשורר כי הנה דרכו יתברך למהר את הקץ ושמא יהיה היום אם בקולו תשמעו כי הנה ראו עתה כי כן עשה בגלוי כי הנה הודיע ה' ישועתו באמרו וענו אותם ארבע מאות שנה ואחרי כן יצאו הנה הודיע זמן ישועתו ואחר כך לעיני הגוים גלה צדקתו היא הצדקה הגדולה שהקדים ישועתו ק"ץ שנה לזמן שהודיע כי גאלם אחר רד"ו שנה ואמרו רז''ל כי זאת היתה צעקת שרו של מצרים אומרו כי עדיין נשארו ק"ץ שנה מהזמן האמור בתורה הנה כי לעיני העמים גלה צדקתו ועל כן מעתה ראוי לשורר מטעם הנזכר.

ישועתו, צדקתו. עמ''ש ישעיה (נ''ט י''ז) :

הודיע - לשון עבר.

הודיע. טרם בוא התשועה פרסמה ע״‎י הנביאים ועתה גלה צדקתו לעיני כל:

הודיע, מבואר אצלנו כי הישועה והצדקה הבאים סמוכים בכתבי הקדש, תציין הישועה את הפעולה שיעשה לצורך תשועת ישראל, או תשועה כללית אל כל העולם שהיא תכלית מעשיו ותיקון העולם כלו, והצדקה תציין המדה שבעבורה יפעל את התשועה, וצדקה האלהית היא תעורר ותסבב את הישועה ואמר (ישעיהו נ״ו:א׳) כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות, יצייר שהצדקה נמצאת תמיד אצלו יתברך, רק שמסתתרת ונעלמת לפעמים וצריך שתגלה, אבל התשועה אינה במציאות תמיד וצריך שתבא, וכן אמר פה הודיע ה' ישועתו, נגד מה שאמר תחלה בהשגחה הנסתרת בדרך הטבע, בשרו מיום אל יום ישועתו, אמר שעתה א"צ שבני אדם יבשרו זאת, כי ה' עצמו הודיע ישועתו, ופרסם אותה, כי היא התשועה נגלית ונודעת לא נסתרת בדרך הטבע, וכן הצדקה שהיא סבת התשועה שהיתה נעלמת עד עתה, עתה גלה את צדקתו לעיני הגוים בפרסום גדול, ויאמר כי ה' עשה הנפלאות האלה מפני ג' דברים א. מפני עצמו ומדת הצדקה העליונה, שעז"א לעיני הגוים גלה צדקתו, ב. עשה כן מפני כי זכר חסדו לבית ישראל, ג. מפני כי זכר אמונתו לבית ישראל, מפני ההבטחה שהבטיח להושיעם, כמ"ש כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך ראו ר"ל ובזה נבדל פרסום זה מהקודם, שתחלה אמר ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאותיו, שהוא, א. שלא יראו בעין ובחוש רק יספרו זאת המשכילים בעמים, ועתה ראו בעיניהם, ב. שתחלה לא הכל ישכילו, שהעכו"ם הפחותים לא יראו רק את כבודו לא את נפלאותיו כמש"ש, אבל עתה ראו כל אפסי ארץ, ג. שיראו את ישועת אלהינו, שמבואר אצלינו ששם אלהים הבא בכינוי מורה הקשר והדיבוק שי"ל עם ישראל, שיראו כי התשועה הזאת מיוחדת מצד שהוא אלהינו ביחוד, ששכינתו בתוכנו והשגחתו דבוקה בעם קרובו:

והעד: גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא - זכר, כל אפסי ארץ - כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.